 |
וואו, כחול-קובלט! ועמוק! האיש הזה גאון בקנה מידה אוינברסלי, מי היה מאמין שמישהו מסוגל להגיע לפסגות כאלה של מקוריות והעזה? והדיאלוג עם העבודה האדומה המוצגת לצדה: איזה קונטרסט, איזה עומק ספקטרלי, איזו הרמוניה של ניגודים ודיסהרמוניה קונסטרוקטיבית של אחדות. מרשים ביותר.
צודקת הגב' שפי, ללא ספק זאת "אמירה המודעת למה שיהיה אחרי הרטרוספקטיווה", מישהו יכול בכלל להעלות בדעתו שלא? הייתי מוסיף אפילו שהאמירה מודעת גם למה שיהיה אחרי מה שיהיה אחרי הרטרוספקטיווה, וכן שהרטרוספקטיווה מודעת למה שיהיה אחרי העבודות האלה (עבודות בשחור ולבן, אלא מה?), אבל דומני שאלה נקודות טריוויאליות מכדי להזכירן.
כה לחי, מר לביא, יישר כוח, גב' שפי, מה היינו עושים בלעדיכם?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש