בתשובה לתומר יודלביץ, 01/12/00 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אני בוש ונכלם. אפילו עמדתי בפינה חמש דקות. מרוצה? ב. "על סמך מקרים בודדים" - שמהם אתה מתעלם בגסות. וטראח, הלך מאמר. ג. "המורשת הנאצית" - ביטוי שלך, לא שלי. אני מעולם לא התייחסתי לאוסף ההבלים והשקרים של הנאצים כאל משנה מגובשת, ודאי לא כזו הראויה להקרא "מורשת". ד. לפלסטינאים מותר להרוג חיילים ומתנחלים, כי הם נמצאים תחת כיבוש עויין וזכותם החוקית להתנגד לו. הפושעים כאן הם הכובשים, לא הנכבשים - ושוב, דומה שהפנמת את מערכת הערכים הנאצית, המבצעת הפיכה בין מדכא לקורבן. ה. "אנחנו כל כך סובלנים" - עד שכמעט 300 פלסטינאים, שלרובם המכריע לא היה כל קשר למהומות ולא היו חמושים, מתים מירי ישראלי. עד כדי כך אנחנו סובלנים, שאנחנו מנהלים התקפות טילים ומסוקים בלב עריהם. ו. אתה מתבקש לתת לי שמות של עשרה רוצחים - רוצחי ישראלים, לא הורגי חיילים ומנשלים - ששוחררו בהסכמי אוסלו. הלאה. כמשימה נוספת, הוכח כי הם "רצחו בשם האלוהים" ולא בשם שחרור עמם מכיבוש. ז. איך אתה יודע איפה אני גר, ושבמקום בו אני גר היה בית של פלסטינאי? הפנמת היטב את העובדה שקיומך כאן מושתת על עוול, אני רואה - אבל, כמו נאצי טוב, אתה טוען שהעוול אינו עוול. ח. אני לא עובר לגור במדינה אחרת, בינתיים, כי אין לי מספיק כסף וגם לא נראות באופק הרבה מדינות שישמחו לקבל אותי. היה סמוך ובטוח שלא חברתך וחברת דומיך מחזיקה אותי כאן. אבל זו בעייתי האישית בלבד. מה שאתה מציע -עקירת כל הישראלים, פתרון נאצי ממדרגה ראשונה - הוא בלתי מוסרי. ט. אני שמח לשמוע שאני בן אדם בזוי ושפל. משכמותך, זו מחמאה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |