|
||||
|
||||
פריי, לאחר שהוקפא למשך 1000 שנה והתעורר בעתיד מבקש מחבריו החדשים שיקחו אותו לראות את הייקום. החבורה יוצאת לטיול בחללית ומבקרת בכל מיני אתרים, בין היתר בקצה הייקום. כשהם מגיעים הם רואים שיש שם גדר וטיילת נחמדה עם משקפות בתשלום כדי להשקיף מעבר. פריי משקיף ורואה העתק של החבורה בייקום המקביל - רק שכולם לובשים כובשי סומבררו. הם מנפנפים אחד לשני לשלום. פריי שואל: "אז יש אינסוף ייקומים מקבילים?" הפרופסור עונה לא: "No, just these two." פרק נחמד. וברצינות, השאלות לגבי קצה הייקום הן שאלות מטא-פיסיות טרנסצנדנטיות וככאלה אני סבור שלא יכולה להמצא להן תשובה (בדומה לקיום האל / עולם חיצון / דטרמיניזם וכו'). ויטגשטיין היה אומר שהן בכלל לא שאלות... האם בכלל נסכים לקבל תשובה לשאלות שכאלו לו הייתה ניתנת לנו? אני לא חושב שיש גוף מוסמך מספיק בעיניי שאם יצהיר בפני שיש לו תשובה אוכל להאמין לו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |