בתשובה לשועל, 14/02/03 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חזור אלי כשתעוכב במשך ארבע שעות במסום משטרתי, תושפל ע''י השוטרים, תימנע ממך גישה לרופא המשפחה שלך ותיאלץ לשוב על עקבותייך בלי שום ידע לגבי מתי ייפתח המחסום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם טיפול שיניים הוא לא תענוג, בלשון המעטה. אבל הוא לא /עונש/. רק פעולה ש/מטרתה/ היא לגרום לסבל/כאב אצל יחיד או קבוצה היא עונש. מטרת המחסומים היא יותר ביטחון לישראלים. הסבל שהם גורמים לפלסטינים הוא תוצאה, אבל הוא אינו המטרה. לכן- המחסומים אינם עונש, לא קולקטיבי ולא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור בקצרה על עיקרי הדברים: הועלתה שאלה האם לגיטימי היה לפנות את המתנחלים מחברון בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין. נטען כי פעולה כזו היא ענישה קולקטיבית. מדוע 'ענישה'? כי נעשתה בעקבות פעולתו של גולדשטיין ובתגובה עליה. עם זאת, לפי הגדרתך, זו אינה ענישה, כי מטרתה אינה 'לגרום סבל' אלא להקל על אזרחי חברון הערבים. לפי דעתי זו ענישה ללא ספק, כי היא פגיעה באזרחים נגד רצונם _(בניגוד לטיפול שיניים.) אני מתנגדת לענישה קולקטיבית מסוג זה, והעליתי את הטענה שקיימת סימטריה בין ענישה כזו לבין ענישת הפלסטינים ע"י הקמת מאחז לאחר פיגוע או רצח. הקמת המאחז פוגעת בפלסטינים, והמחסום שמתלווה אליו פטגע בהם אף הוא. פגיעה זו היא תולדה של הפיגוע. לפי הגדרתך היא אינה 'ענישה' כי 'מטרתה' (מי קובע את המטרה?) אינה לגרום סבל. אבל מצד שני, לפי הגדרתך גם פינוי מתנחלי חברון אינו ענישה, ולכן הוא לגיטימי. מכאן: לדעתי גרימת סבל לאדם *נגד רצונו* היא ללא ספק 'ענישה', בפרט כשהיא מתרחשת בתגובת לאירוע כלשהו ולא הייתה נעשית אלמלא אותו האירוע. כאשר הענישה מכוונת לעבר ציבור מסוים, וכך פוגעת בפרטים שלא פשעו, הרי שהיא 'ענישה קולקטיבית'. הקמת מאחז ומחסום בתגובה על פיגוע נכנסת לקטגוריה הזו, וכך גם פינוי מתנחלי חברון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחזור אלייך אחרי. את תחזרי אליי אחרי פיגוע שהיה יכול להימנע ע''י מחסום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדברת על מחסום/מאחז שהוקם לאחר פיגוע ירי במטרה "להראות נוכחות" , "לתת תשובה ציונית הולמת" ושטויות דומות. אילו המחסום/מאחז היו חיוניים מבחינה צבאית, הם היו מוקמים גם אלמלא אותו פיגוע. למעשה, רוב אותם 'מאחזים' הם קוץ בתחת מהבחינה הציונית וגורמים לצה"ל לבזבז חיילים על אבטחתם במקום להתרכז בשמירה על אזרחים במקומות אחרים. במקרה כזה, ייתכן שבעקיפין *גרמה* הקמת המאחז לפיגוע הבא בכפר סבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית לא כל כך מתלהב מכל המחסומים האלו, ועד הסכם אוסלו הסתדרנו מצוין בלעדיהם. מצד שני, אין לי כרגע פיתרון טוב יותר מבחינה ביטחונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המחסומים באים לתת מענה לחדירת מחבלים מתאבדים לתוך תחומי הקו הירוק, ולא כדי לשמור על ההתנחלויות. בשרות המילואים בהתנדבות שעשיתי בספטמבר האחרון שרתתי בבקעה, כשהפלוגה שסופחתי אליה מטרתה הייתה אמנם בין השאר להקנות ''הרגשת ביטחון'' לישובי הסביבה, אך משימתה העיקרית שבה הושקע רוב המאמץ היה תפעול מחסום בקעות. כשבוע לפני שהגעתי לשם נתפסו שם שלושה מבוקשים. לפני כשבוע שמעתי בחדשות שנתפס שם מחבל מתאבד עם חגורת נפץ שהיה בדרכו לפיגוע בתוך תחומי הקו הירוק. אבל, כמובן, מעבר להצלחות הבודדות האלה, עצם קיומו של המחסום מקשה בצורה משמעותית על תנועתם של גורמי הטרור האלה, וכך עוזר לשמור עלייך במקום מגורייך, מאיזה מקרה שאחריו ינסו מתנדבי זקא לאסוף את אברייך ולרכזם בשק אחד. בהזדמנות זו, כתשובה לאחת מתגובותייך שאותם אני זוכר, אני רוצה לציין שבתקופה שאני שרתתי אמנם השתרכו לפעמים תורים גדולים ליד המחסום, אך איני זוכר שמישהו מהפלשתינים חיכה שם יותר משעה עד שעבר את המחסום. לעומת זה אני זוכר פעם שחכיתי בבקורת הדרכונים בנמל התעופה מלפזה ליד מילנו שבאיטליה יותר משעתיים עד שעברתי . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, בפעם המאה אלף: אני לא מדברת על מחסומים המוצבים בין ישראל לשטחים. זכותה של מדינת ישראל למנוע מאנשים להיכנס לתחומה (אם כי בכך היא מודה שהשטחים אינם 'תחומה', אבל זה כבר עניין אחר). דיברתי על מאחז + מחסום שהוקמו בעקבות פיגוע ירי בעומק השטחים, ולא משרתים שום צורך בטחוני, פרט לצורך של המתנחלים להצהיר 'אנחנו פה!'. לגבי המחסום שלך בבקעות, אני שמחה שיש לפחות מחסום אחד המתפקד כמו שצריך ואינו משמש לטרטור גרידא. כמו שאני מקבלת את עדותך בנושא, אשמח אם תהיה מוכן לקבל עדויות של חיילים אחרים בדבר מחסומים אחרים בהם מטורטרים פלסטינים וכו' (עדויות כאלו מופיעות בכל חוברות 'בצלם' ולפעמים גם אצל גדעון לוי, שבדרך כלל מסתמך על עדויות פלסטינים אבל לעתים מגבה אותן בעדויות חיילים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תביאי לי מקורות למושג שנקרא "מאחז + מחסום" (כלומר מחסום שהוקם בגלל מאחז), וכן עדויות של חיילים על טרטור גרידא במחסומים, כדי שבכלל אפשר יהיה להתייחס. כל הסיפורים האלה לא נראים לי מהימנים. לפני כמה זמן שמעתי ראיון עם אישה מאירגון (נדמה לי בשם watch ) ששם לו למטרה להציב אנשים במחסומים ולצפות בתפקוד. למרות שברור באיזה מחנה יושבת האישה הזאת, גם בראיון הזה, עד כמה שזכור לי, לא שמעתי על מקרים מובהקים של "טרטור", אלא על הסתייגויות שלה מדברים באמת זעירים, והויכוח שם היה רק על עצם התפקיד שלקח האירגון שלה על עצמו. ומחסום בקעות אינו מחסום בין ישראל לשטחים. זה מחסום שיושב באזור הג'יפטליק על כביש שמחבר את שכם וכביש הבקעה. אבל כשמחבל שמתארגן באזור שכם או ג'נין מבקש לבצע פיגוע מעבר לקו הירוק לפעמים נוח לו לעבור דווקא דרך האזור הזה, וכבר היו דברים מעולם (חוץ ממקרי התפיסה עליהם ספרתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנס לאתר של בצלם. קרא את גדעון לוי. היו גם כתבות של כותבים יתור 'מקובלים' (עליך) אבל אני כרגע לא זוכרת בדיוק. על מאחז שומרים חיילים ואם הוא נמצא במקרה ליד כביש יש שם מחסום. אאל''ט המחסום בעפרה, בו נהרג דייויד דמלין ז''ל, היה מחסום כזה. מתנצלת על בורותי בדבר מחסום בקעות, אבל בכל מקרה לא מדובר על מחסום מרכזי במיוחד או על ציר המוביל לבית חולים (כמו מחסומים אחרים) ולכן סביר שלא ראית בו מחזות קשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תיכנס לאתר בצלם'' זה כמו ''תפתח את התנ''ך''. אם ראית עדויות של חיילים על עכובים יזומים במחסומים, הבי קישורית והפני אותי בדיוק למקום המדוייק, (כמו שעשה ערן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד דנבום סיפר פעם מה אמרו לו חברים שלו שהם עושים במחסום, מילת מפתח - מילקי: דיון 964 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם דנבום דובר אמת (בכך אני דווקא לא מפקפק) וחברו דובר אמת (בכך אני כבר פחות בטוח), מדובר במעשה חמור. היו גם מעשים בודדים יותר חמורים כמו הסיפור על אנשי משמר הגבול שהתעללו באנשים. אני לא ראיתי דברים כאלה, ובשיחות עם בני שנמצא שם שבשרות סדיר לא שמעתי סיפורים כאלה (ואני מתעניין), ומצד שני גם מההתרשמות שלי וגם ממה שמספר בני, לו נודע הדבר למפקדים החיילים שסרחו היו נענשים. ישנן הוראות ברורות בקשר לכך, אבל ייתכן שיש חריגים. מכל מקום אין לי ספק שלא מדובר בהתנהגות רגילה יום יומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאני שמעתי, זה די תלוי. פלסטיני יעדיף למשל ליפול לידיהם של חיילי צה"ל על פני מג"בניקים. אני, בשבוע בעזה באוגוסט 1993, שמעתי חבר לפלוגה שהתפאר על כך שהתעלל בפלסטינים במחסום (איזשהו מעבר בעזה, לא יודע בדיוק), ובדיעבד חבל שלא דיווחתי. וזה היה רק שבוע, באוכלוסיה של פלוגת קורס מכ"ים (חיילים במסלול קצונה). תעשה את האקסטרפולציה לבד. משיחות אחרות עם חברים הבנתי שיש יחידות בהן המפקדים "מבינים" את הצורך של החיילים "לפרוק מתח", ויש כאלו שלא. אי אפשר להכליל ואני לא רוצה להכליל, אבל הכוח, שניתן בידי צעירים בני 18-19 לפעמים משחית, ולא צריך להיות פסיכולוג כדי לומר את זה. ושוב, אין לי כוונה להשחיר את פני הלוחמים ככלל ואני חושב שהם עושים עבודה חשובה, אבל צריך להגביר את הפיקוח ולהחמיר בענישה, וצריך עוד הרבה אנשים כמוך, דב, שיהיו שם, ויתנו את נקודת המבט של איש מבוגר בעל משפחה. בכל מקרה, עשיתי בירור קצר וע"פ חוק חופש המידע כנראה שאפשר לפנות לדובר צה"ל ולברר למשל את מספר התיקים שנפתחו נגד חיילים בגין התעללות בפלסטינים, את אחוזי ההרשעות וכו'. מישהו רוצה להרים את הכפפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, באמת, בשיחת הפתיחה עם מקים יחידת המתנדבים (אל''מ במילואים טרייבר) אחת הנקודות שהוא הדגיש הייתה להתבונן מנקודת מבט של מבוגר על התנהגות החיילים, ולא להסס מלדווח על מקרים לא נאותים. אני, כזכור, דווחתי (למשתתפי האייל) על החייל עם הסוכריות . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעתיק את הכתוב ע"ג הסטיקר שקבלתי מיחידת המתנדבים והדבקתי על מכוניתי: "אני התנדבתי ליחידת המתנדבים בקו התפר. ומה אתך ? טלפון 03-5693807-08-10 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |