בתשובה לארז ליבנה, 15/02/03 18:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי מה ששמעתי מרופאים, לפעמים חולה סרטן יכול לחיות עם הגידול בגופו כמה שנים טובות, בלי לדעת בכלל (כמובן, עד שלב מסוים). מתקיים איזה מצב של "איזון" בין הגידול והגוף. הכימותרפיה מערערת את האיזון הזה, ומובילה להידרדרות חריפה של המצב. אבל לגבי הטענה שלך על כימותרפיה, בזמן שאושרה לא היו טיפולים אחרים בסרטן, כך שהיא נראתה כנראה עדיפה על לא כלום (Orphan drug). מצד שני, טיפולים כמו ריפוי גנטי נראו מאוד מבטיחים בעבר, אבל היום מסתבר שהם יכולים לגרום לתופעות לוואי לא פחות חמורות. המקרה המוכר הוא של "ילדי בועה" שריפוי גנטי גרם להם ללקות בלוקמיה. אאל"ט, בריפוי גנטי של חולי סרטן לא נרשמו תופעות כאלה, אבל כנראה ששיעורי ההצלחה (עדיין?) אינם מצדיקים את הסיכון. מעבר לזה, היום יש טיפולים "מכניים" חדשים, שמטרתם לחסל את הגידול הקיים בתוך הגוף, בלי ניתוח. הבעיה היא כמובן שהם לא מונעים התפשטות שלו בעתיד. ולפי מה שהבנתי, לטיפולי PDT יש מוניטין איומים לא פחות מבחינת תופעות הלוואי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שפעם כימותרפיה היתה הנשק היחיד בארסנל לא מצדיק את השימוש ה-איך לומר, פולחני בה, בימים בהם יש אלטרנטיבות כל כך יותר מבטיחות. ריפוי גנטי היא אולי הטכנולוגיה הכי מבטיחה ומחוללת תהפוכות שיש בנמצא, וכאשר תיכנס סוף-סוף לשימוש תדיר, היא תשנה את עולם הרפואה ללא הכר - סופן של מחלות תורשתיות ושל עוד רבות נוספות. הסכנות שלה, איש אינו מכחיש, הן חמורות ביותר, וסרטן הוא אולי הזעום שבינהן. הסיבה לסרטן אם אני לא טועה, נעוצה בשימוש בוירוסים המחדירים את הגן המושתל לגנום במיקום אקראי (למשל וירוס ממשפחת הרטרווירוסים, אליהם משתייך גם ה-HIV1). החדרה כזו במקום לא מוצלח (לתוך Tumor suppresor gene או ליד אונקוגן) עשוי לגרום לסרטן. הסיבה העיקרית לעיכוב ביישום הריפוי הגנטית נובע ממותו של ילד מטופל, דבר שהכניס פאניקה מהכיוון המשפטי. כמו כן, יש כמה שאלות מהותיות (כמו ספציפיות לאתר הרצוי, אי גירוי מע' החיסון, חדירה למקום רצוי בגנום, חדירה יעילה לתא וכו') שעדיין מחכות למענה טוב יותר. תרופה מושלמת לסרטן עוד לא נמצאה. את יכולה להיות בטוחה שזה לא כימותרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין עדיין טיפול מושלם לסרטן. כרגע, השאיפה של החולים צריכה להיות לשרוד, עד שיהיה טיפול כזה. וברוב המקרים, כימותרפיה נותנת להם את הסיכוי הגבוה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשרוד סרטן ולמות ממשהו אחר (או מסרטן חוזר עוד עשור) אולי אם ה-FDA יסיר קצת את טבעת החנק, גם לכמה טיפולים חדשים יהיה צ'אנס להציע אלטרנטיבה. (יש לי דה-ז'ה-וו, או שכבר ניהלנו כבר שיחה על העניין הזה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 79477 ואילך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חולי סרטן שאם תיתן להם עשור יודו לך מאד, מה עוד שתוך העשור הבא אולי יבשילו אותן טכניקות שאתה מזכיר ויחליפו את הכימותרפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז שלום, האם גם מחלת הסוכרת תמצא בעתיד הקרוב תשובה גנטית? אני מודע לזה שלאו דוקא האתר הזה הוא המוסמך לטיפול בשאלות כאלה, אבל באתרים העוסקים בסוכרת וגם בספרות העוסקת בה, התשובות המפותלות למעשה משאירות את השואל בלי תשובה. אז לכן אני שואל כאן, משום שאולי לך יש איזו אמירה יותר ישירה ועם איזה טווח זמן מתקבל על הדעת (אולי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא עכשו משהו בעניין שלך, אז סבלנות, בקרוב אכתוב. שלח לי mail ואעדכן אותך כאשר אלמד דברים נוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, יש לי משהו שעשוי לעניין אותך במידה ואתה סובל מסכרת מסוג 1 (אוטואימוני): לאחרונה בוצע ניסוי קליני מוצלח בתרופה הקרויה DiaPep-277 של חברת פפטור הישראלית. התרופה מבוססת על מקטע חלבון קצר (פפטיד 227) שהתגלה ע"י פרופ. ירון כהן, אימונולוג ממכון ויצמן. הניסוי, שנערך בבי"ח "הדסה", בלם את המשך תמותת תאי לבלב בקבוצת המטופלים בהשוואה לקבוצת הביקורת. המטופלים נזקקו לפחות זריקות אינסולין ולא נצפו תופעות לוואי לטיפול. (המידע נלקח מעיתון scientific american המתורגם, גליון 2 דצמבר 2002) לא ידועים לי עוד פרטים לפי שעה, אך אם זהו סוג הסכרת ממנו סובלת משפחתך אנסה ללמוד על כך יותר.(שלח לי בדוא"ל עוד פרטים על המחלה) אני גם מאמין שיהיו בידי הזדמנויות טובות לכך היות ואני אהיה תלמיד של פרופ. כהן בחודשים הקרובים. בריאות וסקרנות ארז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוכרת שלי היא מסוג 2 (עכשיו תפסתי שהייתי צריך להבהיר מראש). לא זו שבה חסר לחולה אינסולין אלא זו שבה יש "תנגודת לאינסולין", ווטאבר איט מינז. אצל סבתי זה נתגלה כנראה אחרי גיל שישים, אצל אימי בשנות החמישים ואצלי בשנות הארבעים. ואני קצת חרד לילדיי, שאצלם אולי זה יקדים עוד יותר. ושלא לדבר על אחת מבנותיי שהשוקולד הוא לה כסם חיים, כחמצן לנשימה, ואינני יודע איך תחיה בלעדיו, אם וכאשר תצטווה לכך. אבל תגובתך מאשרת לי את מה ששיערתי: שמי שמקורב לביולוגיה ימצא את המסלול לאינפורמציות מסויימות יותר מהר, אולי אפילו בכמה שנים יותר מהר, ממי שמחפש אותן באתרים פופולאריים/ספרות פופולארית המיועדים לקהל הרחב. כל טוב, ברוש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש היום מבחר גדול של דברי מתיקה (גם שוקולד, אאל''ט) ללא סוכר. מן הסתם קצת פחות טעים, אבל אולי לא הרבה פחות טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן, אני לא יודע אם הנושא הזה מעניין אותך אישית, אבל בכל אופן, לתשומת ליבם של חולי הסוכרת שבין האיילים: בממתקים האלה יש בד"כ בלוף רציני, כמעט שערורייתי (לקח לי כמה זמן לתפוס את זה): אין בהם "סוכר", כלומר אין בהם סוכר לבן רגיל מן הסוג הידוע, אך לרוב הם ממותקים במלטיטול, וזו גם כן פחמימה. אמנם קצת פחות עשירה אבל גם כן פחמימה, וגם כן דורשת אינסולין לשם עיכולה ואיזונה במחזור הדם. ואגב, הממתקים האלה עשירים בקלוריות, אמנם קצת פחות מן הממתקים הרגילים, אבל רק *קצת פחות*, לא הרבה פחות. כאשר מופיע על הממתק, ובכלל זה גם על השוקולד, כיתוב גדול ומאיר עיניים שנועד לפתות ולבלבל הן את חולי הסוכרת והן את השמנים שעושים דיאטה: "בלי סוכר", "אינו מכיל סוכר", "מותר", וכדומה - צריך ליסוב אחור, כלומר, לסובב את האריזה המפתה ולקרוא את טבלת המרכיבים המודפסת בצד האחורי, בד"כ באותיות קטנות עד זעירות, ובה מופיע המידע הממולכד אודות תכולת הפחמימות. רק כמה משקאות הממותקים לא במלטיטול אלא באספרטיים או בציקלמט או בסכרין, הם בטוחים לחולי סוכרת וטובים גם למרזים. לצערי הרב, כרגע אי אפשר לתפוס את כל היצרנים מאחזי העיניים האלה, כי לפי החוק הכל בסדר וכל זמן שהם מפרסמים מאחור טבלת רכיבים, לעיתים באותיות קידוש ביצי זבוב - מותר להם להדפיס מלפנים כל מה שבא להם ואין לכך כל מניעה חוקית. אני מניח (מקווה) שבעתיד כלשהו יהיה חוק, אולי בדומה לזה הנוגע לסיגריות, שיחייב ציון כלשהו בסגנון "הממתק אינו מתאים לחולי סוכרת ואינו מומלץ לשימוש בלא הגבלה למרזים", משהו כזה. בינתיים אין. לא מזמן נכחתי בהרצאה לחולי סוכרת והדיאטנית הסבירה שם את כל זה ואף הניפה אריזות לדוגמה, אך אחר ההרצאה הבחנתי במציאות העצובה: חלק גדול מן המאזינים היו חולים מבוגרים, לא ילידי הארץ, עולים חדשים, לא מבינים עברית, עולים לא חדשים שקוראים עברית אבל לא מספיק, בעלי קשיי ראייה שחלקם קיימים ממילא באוכלוסיה מבוגרת וחלקם אף מן המאפיינים חולי סוכרת. בקיצור - מגוון של אנשים שאין להם שום אפשרות להתמודד עם המידע המופיע בטבלאות האלה והם בטוחים (גם אחרי ההרצאה) שאלו ממתקים בטוחים לגמרי שאפשר לזלול מהם ללא הגבלה. זה כאב לי מאוד. מצטער ששוב אני מביא כאן תגובה ארוכה שאינה נוגעת במישרין לנושא הדיון, אך זהו מידע חשוב וראוי שכמה שיותר אנשים יקראו אותו (למרות שרוב האיילים לא נמנים, כנראה, על האוכלוסייה הספציפית שתיארתי. אז תספרו לסבא ולסבתא ...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עשוי למצוא עניין בזה: (ואל תתיחס לתמונה, זה ג'ינג'ר, בשביל תמונה אמיתית, חפש yakon ב-google) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כול התקופה יכולה לטפל רק בחולי סוכרת סוג 1 שגופם עדיין מייצר רמה מסויימת של אינסולין, והדבר היחידי שהתרופה עושה זה לעקב את הרס התאים. פעם חברת פפטור היתה "הדבר החם" היום כבר לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם עוררת את הדיון הנשכח הזה במקרה או בעקבות הפרסום בכלי התקשורת אבל הנה, החיסון האפשרי כנגד סכרת: כתבה ארוכה מדי אבל שווה שווה לקרוא ולדוג את החלקים הערכיים. יתכן שיש בחיסון גם כדי לחסן אנשים בריאים לחלוטין כנגד הווצרות אפשרית של סכרת בעתיד. יש גם סקירה על טכנולוגיות נוספות כמו הפיכת תאי כבד למייצרי אינסולין ע"י השתלת גן בהם (gene therpy) וגם שימוש בטכנולוגיית תאי גזע. ציטוט קוריוז מהכתבה: "לדעתו של ד"ר וינשטיין, על משרד הבריאות לאסור שיווק של גבינות המכילות מעל ל-10% שומן" אוקיי, בואו *לא* נצביע בשבילו.. שייייששש, איזה עריצות.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק, לפני כמה זמן היה איזה "דיון" באחת מתוכניות הטלוויזיה, בסוגיית ה"חגיגת". עו"ד שמייצג את המשווקים של תחליף הסם, הישווה את הסכנה שבו לסכנה מגבינות שמנות, ואמר בבטחון "הרי לא תציע לאסור שיווק של גבינות שמנות, נכון?". סתם, שעשע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*שני* ילדים פיתחו לוקמיה. הסיבה היא כנראה זאת שציינת, והלקח הוא ששיטת הטיפול הזאת טרם בשלה די הצורך. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בישום הרבה יותר נמרץ של טכניקות ספקולטיביות (ואולי אף אם פוטנציאל סכנה) על חולים סופניים או שאין דרך להקל על סבלם המתמשך, לכאלה, אין מה להפסיד, ואם בחרו בדעה צלולה בטיפול, יש לאפשרו. מלקחי הטיפול בהם יוושעו אולי אלפי חולים אחרים בעתיד. רק כדי לשים דברים בפרופורציות, סרטן היא עבורנו מחלה נוראה, אולם יש אנשים אשר "רק" סרטן היא הקלה משמעותית בסבלם (או הצלה ממוות ודאי). הניסוי הקליני הכי מוצלח הידוע לי בריפוי גנטי העניק לשני ילדי בועה (מחלת SCID), שדינם ללא ספק היה נחרץ, מערכת חיסון מתפקדת. מצד שני, אולי אנו מדברים על אותם שני ילדים. יש לך link על חולי הלוקמיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לא ידעתי שכבר יש ניסויים קלינים בכאלו היקפים. חולי הלוקמיה אינם שני מטופלי SCID הראשונים מכיוון שאלו היו תינוקות שעוד לא מלאה להם שנה. מעבר לזה זה לא חידש הרבה, אני מניח שמקרי הלוקמיה לא מכים איש בתדהמה, זה סיבוך שהגו בו עוד לפני שהוא ממש קרה. ראוי לציין ש"ריפוי גני" הוא מושג גג שאוצר בחובו מגוון רחב למדי של טכניקות שונות המשתילות גֶן בתאי גופו של המטופל. לפי שעה אף אחד לא הצטיין בכל הפרמטרים, ועל כן המגוון. תת-התחום הענף ביותר הוא החדרת הגן ע"י וירוס מהונדס גנטית, וגם כאן יש מבחר בין וירוסים מאד שונים: רטרווירוסים, לנטיוירוסים (מקרה פרטי של רטרווירוסים), אדנו-וירוס, AAV, הרפס וכנראה גם אחרים. מקרה המוות שנגרם ע"י ריפוי גני ועיכב את התחום היה דווקא שימוש בוירוס מסוג אדנו, אשר אין לו כל קשר לרטרווירוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לג'סי גלזינגר, נער בן 18 שמת ב-99 מטיפול גנטי במחלת כבד שהיתה לו. אכן השתמשו באדנו-וירוס (וירוס שנושא עליו את הגן הבריא ומוחדר למקום המתאים) והשימוש הזה גרם לכשל תפקודי במספר איברים פנימיים. בשימוע שנערך לאחר מעשה התברר שמדובר (גם) ברשלנות רפואית - כנראה שהחוקרים באוניברסיטת פנסילבניה היו להוטים כל כך לנסות ולנסות, שהם לא יידעו את אביו של החולה על כך שבניסויים דומים שהתבצעו על קופים, הקופים מתו. כל הניסויים באוניברסיטה הזו הופסקו מיידית (אולי הם חודשו בינתיים, לא יודעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, לוירוסי האדנו יש סגולה להגיע במהירות וביעילות לכבד. כנראה בגלל זה השתמשו בוירוס הזה למחלה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על גלזינגר - לא יידעו אותו מספיק לגבי הסכנות שבטיפול הניסיוני, טוען אביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים ממליצים להגביל את הניסויים בריפוי גנטי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו בבקשה יוכל להסביר לי מהו ריפוי גנטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לקבל מושג לא רע בקטע החדשות האופטימי הבא: http://www.newscientist.com/news/news.jsp?id=ns99994... . קדימה סין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 182549 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז, בוקר טוב, לפני יומיים התפתח כאן פתיל בענייני מחלות וריפויין. בתגובות שלך ניכרת בקיאות בנושאים אלה. ואני מבולבל (שלא לומר מיואש) מרופאים, אתרים וספרים. לכן הפניתי אליך שאלה בתגובה 129890. הכינוי "חולה משפחתי", בא לאמור שגם אימי שתחיה וגם סבתי ז"ל חולות סוכרת כמוני. מקוה שיש לך משהו לחדש לי, חולה משפחתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 130951 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המוניטין הרע של ה-Photo Dynamic Treatment) PDT), הוא כנראה מוצדק. הסיבה נעוצה ככול הנראה בכך שהחומרים שהותרו לשימוש שייכים לדור הראשון והבוסרי משהו של סוג טיפול זה. ככאלה, זמן החיים שלהם בגוף, קרי פרק הזמן בו החומר הופך לרעל בתגובה לאור (גם אור שמש), הוא ארוך. הטיפול גוזר על המטופל המנעות קיצונית מתאורה על גופו, ותופעות שונות של הרעלה במידה ונכשל בכך. חומרים חדשים שנמצאים בפיתוח או בסחבת של ה-FDA אמורים להיות יותר קלים לשימוש ובעלי זמן חיים קצר בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול להביא מס' של קישורים לאתרים העוסקים בריפוי גני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה!! (-: (שלא יגידו שאין פה אנשים מנומסים (-; ) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |