בתשובה להקריבו המקוטב, 15/02/03 8:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא לגמרי מבין את הדיכוטומיה שלך בין אלימות לבין דרך מדינית. אני דווקא חושב שמלחמות והתקוממיות למיניהן הן תמיד אלימוּת כדרך מדינית. אנחנו בטח חושבים אותו דבר כאן, והבעיה היא טרמינולוגית - אבל אני לא מבין את הטרמינולוגיה שלך. אני לא מבין איך אתה מיישב את הפסקה "שוב קשה לי להאמין..." עם מה שכתבת לפניה. ובאשר לעיתוי של ספטמבר 2000. כאשר אני מנסה להסביר מתוך התיאוריה שלי (ע"ב וכאלה) למה עלה שרון להר הבית בספטמבר 2000, הניחוש שלי הוא - כדי לפוצץ את השטח הפלשתיני אז, ולא לתת לפלשתינים להמשיך להתחמש בשקט. ההשערה שלך מחזקת אותי כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי קשה אם הטרמינולוגיה של עצמי.ואני מודה שהיא גם לא ברורה לי לגמרי. יש כאן איזה שהוא סקאלה של מדיניות שבקצה האחד מאמצים דפלומטים טהורים, בקצה השני שלה הכרזה ופתיחה במלחמה,לדעתי הרשות בספטמבר 2000 היתה קרובה הרבה יותר לקצה הראשון מאשר לשני. היא מהר מאוד אבדה את השליטה בשטח ,שמהר מאוד התארגן בתאים עצמאיים שהניבו טרור.את כדור השלג הזה עראפת לא רצה לעצור, וישראל כרסמה מידית באמצעים שלו לעצור את כדור השלג. מה שקשה לקבל הוא את התאוריה שהרשות מן היום הראשון יצאה למסע טרור מאורגן.והטרור נשלט על ידי זרוע מרכזית שבראשה עראפת שארגן את הכל במודל צבאי מתוכנן. תזה שעולה אולי מספרו של ברגמן (והרשות נתונה או משהו דומה,ושוב אני מתנצל שקראתי רק פרקים אחדים מן הספר מפאת חוסר זמן) נראה ששרון אכן עלה להר הבית על מנת לעורר פרובוקציה בספטמבר 2000 ,אך קשה לי להאמין שהוא שער שאת הדלק הנפיץ יספקו שוטרי המחוז הצפוני של משטרת ישראל בראשותו של אליק רון.המנהיגות של ערביי ישראל גם היא תרמה את חלקה בתורה שלא פעלה מיד להשקטת הרוחות. ה"מרד" שלא חזר על עצמו של ערביי ישראל, שהצטרף אל הנסיגה מלבנון עורר גם את הרחוב הפלסטיני,הטרור הגיע בשלב השני שהשטח או הרחוב ראה שהרשות אינה מוכנה למאבק מזוין מול ישראל. שרון קטף את הפרות אבל הוא תמיד היה גנרל עם מזל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |