 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסתבר שהבעיה שלנו היא יותר מטכנית הנוגעת לחינוך הגנרלים בצבא. נכון שאנשי צבא, רבים מגיעים לעמדות בכירות בזכות ליחוך פינכה עקבי וחושים זיקיתיים מפותחים, אולם זו פשוט לא הנקודה. ההקמה והעמידה של מדינת ישראל עד כה, בוססו על מערכת שיקולים בנוסח "מקלט בטוח" ו"בית לאומי". שיקולים אלו לא יכולים להחזיק מעמד מרוקנים מתוכן אמיתי שיחיה אותם. לא ניתן לבנות מדינה שהערך המרכזי שלה (מקלט בטוח) יתבסס על הפחדה,כמו שלא ניתן לדבר על "בית לאומי" כשאין כל ערך ממשי לאותו לאום. אתה אמנם מנקודת מבט ששואפת כיום לכיוון של שקט ובטחון פרטי תסבור שעל מנת לשמר את מה שקיים לא צריך אידיאולוגיה שכוללת את אחד משני המרכיבים הנ"ל אולם עמדה נפשית כזו לא שונה מהותית מעמדה הנוקטת בדעה פוליטית הפוכה מטעמים זהים. כשמסתכלים כיום על המציאות העובדה הבולטת ביותר היא העדר שליטה של המנהיגים. ברק שאך לפני שלושה חודשים הפריח בלונים של מהפכה אזרחית, ויתור על השאיפה לכונן את בית חיינו שנית שבא לידי ביטוי בהסכמה המחרידה לחתוך בבשר החי בירושלים, ונראה היה שאו-טו-טו מוסרות המניעות האחרונות שיאפשרו לנו לחיות ככל העמים ולשמוע תותח רק ביום ההולדת של המלכה, מצא עצמו בפני שוקת שבורה כשכל נסיונותיו לעצב את המציאות שקולים לנסיונו של הנופל מבניין גבוה לבלום את נפולתו על ידי נעיצת ציפורניו בקיר הבניין לגובהו הוא חולף בדרכו מטה. ניתן לנסות להסביר מה חושבים המנהיגים, מה חושב עראפת (שקול לנסיון להסביר מה האינטרס של פרעה שלא לשלח את עם ישראל לאחר מכת ארבה) וכן הלאה אך אלו מפספסים את העובדה שכל המציאות כפי שהכירו מאבדת אוויר ומתכנסת לנקודה קטנה. מכיוון שאני מניח שרוב הקוראים מסכימים שקיומה של המדינה כפי שאנו מכירים אותה מותנה באופן די ברור בקיום צבא אחוד, כדי לנסות לסבר את אוזנם וחושיהם המחודדים של רוב הקוראים הייתי מדגים את הקריסה במה שקורא היום בצבא הגדול ביחדות המילואים, ויותר ויותר בסדיר. מי מכם שמעוניין להרחיב את אופקיו יברר לגבי אירועים בשבועות האחרונים בהם מ"פים מפרים פקודות בגלוי, מחזירים דרגותיהם לצבא, או סתם מסרבים להתייצב לשירות מילואים. המצב לא נראה טוב. ובפינת "משחרב הבית" היומית שלנו: כיום מנקזות את תשומת הלב בחירות מיותרות לחלוטין בהם ההצבעה היא בין "שלום וביטחון" ל"ביטחון ושלום", אך אין מן הנמנע שבתהליך מדורג לאחריהם תשתרר אנרכיה מסויימת במדינה. אך ניתן גם אחרת: כיוון חשיבה פרודקטיבי יותר יהיה בכיוון של מה לא טוב במה שבנינו עד כה שנגזר עליו לההרס ומה זה מחייב אותנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביחס ל-2 דימויים בהודעה שלך: - "לחתוך בבשר החי בירושלים" בירושלים יש רק אבנים מתות, הבשר החי הוא של ההרוגים מקרב שני העמים במאבק חסר התקווה עליה. - "מה חושב ערפאת שקול לנסיון להסביר מה האינטרס של פרעה..." מי כאן הפרעה? הרי אנחנו אלה שאינם משלחים את הפלשתינאים לחופשי! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |