|
||||
|
||||
תודה. ובשיר ''חמוריקו'' משתמש ארגוב בחזרה של שלוש פעמים על טריטון יורד, כלחן למילים ''אי-יה, אי-יה, אי-יה''. בכך הוא גם מחקה את נערת החמור, גם עושה אותה ''מכוערת'' (בהאתם למילות השיר), וזה גם יוצא לו מקסים, כי זה מה שהוא יודע לעשות. |
|
||||
|
||||
הטריטון של ארגוב מורכב מרה-לה במול,רה-לה,רה-לה במול. אריק שר טריטון אחר,סי-פה. זה עוד נסלח אבל הוא מבטל לגמרי את את השבירה האמצעית לרווח של שנים וחצי טון שממנו חוזרים לטריטון ה"מכוער". הוא שר 3 פעמים אותו טריטון. התוצאה: חמוריקו נוער במתיקות. |
|
||||
|
||||
סליחה תיקון: בדקתי.חזרה של 3 פעמים אותו טריטון,כמו שאמר ירדן,רה-לה במול. עדיין אני משוכנע משמיעה שאריק שר סי-פה. אז מה הבעיה בעצם? |
|
||||
|
||||
בעיה גדולה יותר בביצוע של איינשטיין היא שלא רק ''חמוריקו'', אלא הדיסק כולו בנוי על מקצבי בוסה נובה מזוויעים הבוקעים מתוך אורגן. השיר היחיד שראוי להישמע בביצוע של איינשטיין מהדיסק הזה הוא ''אם תרצי (תפוח זהב)''. |
|
||||
|
||||
הראשון שהתעשק עם חמורים במוסיקה היה ההוא סנסאונס מכרנבל החיות האמת שאלוהים עדי שהיצירות הקמריות שלו ממש ממש טובות וגם הסימפוניות חבל שאנשים טרחו להאזין דוקא רק לכרנבל ההוא אבל הוא הראשון שאני יודע עליו שהתעשק אם חמורים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |