|
||||
|
||||
שועל - בדמוקרטיה יש קואליציה ממשלתית, ויש אופוזיציה, המתנגדת לךה. המשטרים היחידים, אם אינני טועה, בהם לא היתה אופוזיציה כלשהי, היו (בהסטוריה) משטרים מונארכיים במקרה הטוב, ופשיסטיים (בין אם לאומניים או קומוניסטיים) במקרה הרע, וכיום - המשטרים בעיראק, בסוריה, בסין... קשה לי להאמין, שרצונך הוא שנהפוך להיות כמו סוריה. בתוך ממשלת-האחדות העבודה נשחקה ונעלמה כמעט לגמרי, ופשוט שימשה, לרוב, חותמת-גומי לכל מה ששרון ביקש לעשות (ושרון זה הוא גאון פוליטי, אגב - לא פחות מדרעי, או מבן-גוריון. לא שזה כבוד כזה גדול, להיות גאון בפוליטיקה דווקא...), ועשרים החודש הללו לבדם היוו ראיה, עד כמה ממשלת-אחדות היא הבל ורעות-רוח. וכמו שכבר ציינת - לתמוך ביוזמות חיוביות אפשר גם מבחוץ. |
|
||||
|
||||
דני היקר, האם קראת את תגובתי בכלל או שרפרפת קלות? מה דעתך על:"בהצטרפות לקואולציה מפלגות לא מוותרות על האידיאולוגיה שלהן, והן מסוגלות ולהשפיע מבפנים. הן יכולות להתנגד לחוקים בישיבות הממשלה, ולא תמיד מוטלת משמעת קואלציונית. גם ההיפך נכון, באופוזיציה הן יכולות להצביע בהתאם להחלטות הממשלה אם אלה חופפות לדעתן"? לגבי ההתנהגות הספיציפית של העבודה במפלגת האחדות האחרונה - אין זה מענייני. כל שציינתי הוא שלדעתי אין מניעה עקרונית שמפלגת העבודה תצטרף לקואליציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |