|
||||
|
||||
הדרך בה הצגתי את אי ההסכמה היא היחידה שראויה להם, אני מצטער. אני עוד מצטער, אבל מי שבזבז את קולו על מפלגת הנפל הזה עשה לפחות פעולה מטופשת אחת בחייו - וזו לא הכללה, אלא עובדה. הבעיה שלי עם הדעות שלך היא שנראה לי סביר מאוד שאין לי מושג על מה אתה מדבר. הדעות שלך מבוססות על רטוריקה ריקה, על הבטחות שווא שאינך מבין לאשורן את משמעותן. אני לא רואה שום דרך אחרת להסביר את העובדה שהצבעת לישראל אחרת. את המצע באופן ספציפי, אני חושש, כבר אינני זוכר. הייתי באותו כנס גדול של המפלגה, הקשבתי למה שהיה להם להגיד, קראתי את הפרסומים שחולקו שם ואף שוחחתי עם כמה מהפעילים שם. בלשון המעטה - לא התרשמתי לטובה. במקור, תכננתי לכתוב עבודה על ישראל אחרת במסגרת לימודי, ולכן הקדשתי להם תשומת לב מסוימת. כאשר ראיתי שאין להם סיכוי אפילו לגרד את אחוז החסימה, ירדתי מהרעיון ההוא, והפסקתי להתעניין בהם. בכל מקרה, אין טעם להתייחס לנושאים ספציפיים במצע. התוכניות של המפלגה הן כל כך חסרות יסוד, שזה פשוט מקרה אבוד. |
|
||||
|
||||
דובי אל תצטער אתה אומר את מה שאתה מאמין וזו זכותך. בכל זאת אני חושב שזה טיפה יומרני מצדך לבטל במחי יד את הדעות של אותם 7000+ מצביעים (כשאני בתוכם) ומעבר לכך אני חושב שלקרוא ל"ישראל אחרת" מפלגת הנפל לא מבוסס וטיפה מעליב. ישראל אחרת העלו מספר רעיונות/הצעות מאוד נכונות כגון חוק השרות האזרחי או ההצעות שלהם לגבי שינוי הדרך בה חברי כנסת/שרים יפעלו (שרים כנסת מקצועיים, משכורת חברי הכנסת מושפעת ע"פ רמת ההגעה שלהם לדיונים/וועדות). אולי הביצוע שישראל אחרת לוקה בחסר אבל זו סיבה לנסות לעזור להם ולא לשלול אותם. אני דיברתי לקראת הבחירות עם מספר רב של אנשים, חלקם אנשים משכילים לא פחות ממך ולמרות שלא כולם השתכנעו להצביע למפלגה הם לא יצאו נגד הרעיונות שהיא העלתה. אתה חייב להבין שבסופו של דבר יש יותר מידי דברים בחברה הישראלי שהכנסת/הממשלה בוחרת להתעלם ואף להנציח בעזרת חוקים מטומטמים. אזרחי המדינה יתעוררו יום אחד ויגלו שכל אותם הפעמים שהם החליטו לא להצביע כדי "להראות" לפוליטיקאים, שכל אותם הפעמים שהם הבליגו על חוסר התיפקוד של הכנסת לא פגעה בפוליטיקאים אלה בהם. לצערי אני חושש שכשיום זה יבוא יהיה מאוחר מידי. ישראל אחרת באה בגישה שונה, הם בחרו להתעלם מהבעיות המדיניות שחברי הכנסת בוחרים לשים בראש סדר העדיפיות (ולא בצדק) ולהתעסק דווקא במצב החברתי והכלכלי. אם אתה חושב שהדרך הזו לא נכונה, שאין בעיה בחינוך, שהמצב הכלכלי שפיר אז אולי באמת אין הצדקה למפלגה כמו "ישראל אחרת", אבל אני לא חושב שזה המצב. אני מוכן לקבל הרבה ביקורת לגבי המפלגה, גם לי יש אי אלו השגות לגביה אבל אני מוכן לנסות ולשנות את המצב כי אני לא רואה דרך אחרת ואני מזמין אותך וכל קורא אחר להצטרף. אני אולי לא יוכל להבטיח לך שאם תצטרף באמת תוכל לשנות משהו, אבל אני מבטיח לך שבזה שאתה יושב בביתך וקוטל את המפלגה על הסף בהחלט ולא תקדם שום מהלך. |
|
||||
|
||||
גם עם אחד, שינוי, ובמידה מסוימת אפילו מרצ, לא שמות את העניין הבטחוני בראש מעייניהן. בעצם - גם ש"ס ויהדות התורה. לכל אחת מהמפלגות הללו יש דרך ברורה, ולמנהיגיהן (לפחות, אם לא לרוב ח"כיהן) יש קבלות. לישראל אחרת אין לא זה ולא זה. שרים מקצועיים זה הבל. שר מקצועי משמעותו שר עם ניגוד אינטרסים. שר האוצר, למשל - האם יהיה תעשיין גדול (פלד)? האם שר התקשורת יהיה בעליו של ערוץ מסחרי (מימן)? שרי בטחון שהם גנרלים היו לנו די והותר, וראינו לאיזו הצלחה אדירה זה הביא אותנו. גם יעקב נאמן היה שר אוצר "מקצועי", וגם הוא לא הביא מזור לבעיותיה הכלכליות של ישראל. הפוליטיקה נשענת על פוליטיקאים. אין ברירה - זהו טבעה. במשטר פרלמנטרי, השרים צריכים לא רק לדאוג לענייני משרדם, אלא גם להתייחס למערכת הפוליטית, לדעת לנווט בין העמדות השונות המיוצגות בכנסת, ולדחוף חוקים שממש יעברו. זה יהיה מאוד נחמד, למשל, אם עמית מנדלסון יהיה השר לאיכות הסביבה, אבל הסיכוי שהוא יצליח לדחוף את המדיניות שלו (מוצדקת ככל שתהיה) חרף אינטרסים אחרים שקיימים במערכת הפוליטית, הוא מזערי. לשם כך לכל שר יש מערך רחב של פקידות שמטרתה לייעץ לשר בעניין "מה ראוי להעשות" בתחומי המשרד. תפקידו של השר, שהוא פוליטיקאי, היא להחליט "מה אפשר לעשות" ו"איך אפשר לעשות את זה"1. ישראל אחרת מבקשת לדחוף לתוך גרונה של הפקידות הזו שר דעתן שיתעלם מכל ההמלצות הניתנות לו, משום שהוא "מקצועי" ולכן יודע מספיק טוב בעצמו. גמל הוא אולי סוס שתוכנן ע"י ועדה, אבל אני מעדיף את שיקול הדעת של מגוון פקידים שעובדים במשרד כבר שנים רבות, על פני שיקול דעתו של שר "מקצועי" מונחת אחד. אם ישראל אחרת הייתה מדברת על בחירת שרים מתוך הפקידות הקיימת, או מוטב - על יצירת מנגנון כלשהו שיחזק את כוחה של הפקידות הזאת מול השר, הייתי מוכן להעיף מבט לכיוונם. במצב הנוכחי, הם מדברים פופוליזם. הגעת חברי כנסת לישיבות או אפילו לוועדות אינה מדד לדבר. חלק נכבד מעיסוקם של חברי כנסת אינו קשור כלל בישיבה בישיבות הללו - הם צריכים להיות בקשר עם הציבור שלהם, הם צריכים להתראיין לתקשורת, הם צריכים לשבת עם העוזרים שלהם ולנסח הצעות חוק, הם צריכים לעשות כל מיני דברים. אני לא תמים. אינני חושב שבאמת כל דקה מזמנו של הפוליטיקאי מוקדשת לעבודה, אבל ההצעה להתנות את שכרם בישיבה במליאה היא מגוחכת. מוטב לך ח"כ שיושב במליאה ומבזבז את זמנו בעת שחברו נואם נאום משעמם ומיותר (ואולי אף מנצל את הזמן למשחק סנייק מרתק), על פני ח"כ שטרוד בענייניו השונים מחוצה לה? אני מצטער, אבל אינני יכול להסכים איתך. לגבי חוק השירות הציבורי, יש לי הסתייגויות מהנוסחים השונים ששמעתי לחוק זה, אך אינני זוכר במדויק את עמדתה של ישראל אחרת בנושא, ולכן לא אתייחס לכך כאן. בקיצור - מה שישראל אחרת הציע הוא או פופוליסטי, או מגוחך, או מיותר. אין ולא הייתה סיבה להצביע להם. 1 מישהו קישר לאחרונה כאן למאמר שבסיומו נאמר שהכלכלנים מטרתם היא להראות מה צריך לעשות כדי לתקן את הכלכלה. מדעני המדינה מטרתם היא להראות למה אי אפשר לעשות את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |