בתשובה לדובי קננגיסר, 06/02/03 17:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי חבר שלמד בארה''ב. בתקופת למודיו הם (קבוצה של מספר סטודנטים) שכרו מכונת צילום, וצילמו את כל ספרי הלימוד להם נדרשו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. באוניברסיטה העברית (ואני מניח שגם באחרות), זה כל-כך מובן שסטודנטים מצלמים ספרים במקום לקנות אותם, עד שזה הגיע לאבסורדים מוחלטים - זאב שטרנהל, למשל, שאחד מספריו (במלואו) היה קריאת חובה בקורס שלו, שלח אותנו למשרדי אגודת הסטודנטים שם ניתן לרכוש צילומים כרוכים של הספר שלו במחיר עלות (הצילום). החמוד הוא שבספרייה של משפטים תלויות מעל מכונות הצילום הזהרות בנוגע לפגיעה בזכויות יוצרים. (: העניין הוא שקצת קשה לצפות מסטודנט לקנות את עשרות הספרים להם הוא זקוק במהלך השנה, מה גם שמרובם הוא זקוק רק למאמר או פרק אחד. קשה גם לצפות מהסטודנטים לקרוא את כל החומר בתוך הספריה, ובלתי אפשרי לבקש מכל הסטודנטים לקרוא את החומר בזמן שהספר מושאל להם, משום שיש מעט מדי ספרים ויותר מדי סטודנטים. ישנו גם מוסד הספרים ה"שמורים", אותם ניתן לקבל רק לשעות ספורות ואסור להוציאם מתחום הספריה. משמעות הדבר היא שאין לך אלא לצלם אותם. אבל טוב לדעת שצילום בכמויות מסחריות אינו סימן היכר רק של הלימודים בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זכור מלימודי באוניברסיטה העברית קורס, שחומר העזר המותר בבחינה היה המחברת וספר שכתב המרצה. פניה לאגודת הסטודנטים הביאה להפצת הספר הנ"ל מצולם במחיר העלות (20 ש"ח או משהו כזה) ע"י האגודה. טוב שיש מי שידאג לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון יש את "ספריית הדיקן". כל סטודנט יכול לשאול למשך סימסטר ספרי לימוד, במחיר סמלי יחסית (13% מערך הספר אא"ט). יש לא מעט עותקים מהספרים הנחוצים (סדר גודל של עשרות בד"כ) אולם הדגש הוא בעיקר על ספרים הנחוצים לקורסים של השנים הראשונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו (אותה אוניברסיטה) היה משהו דומה - המחלקה המליצה לנו לקחת עותק של החוברת מהשנה שמעלינו ולצלם אותו כי באקדמון החוברת עולה יותר מדי. החסרון שבזה היה שבצילום של צילום של צילום (מי יודע כמה דורות אחורה) התמונות יצאו לגמרי לא ברורות. למען האמת, באחת מהשיחות על כמויות הצילומים עלתה גם האפשרות לקנות מכונת צילום (בקבוצה, כמובן). זה לא יקרה, אבל אני די בטוחה שזה היה יוצא לנו זול יותר בסיכום הכללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדפסת הזרקת דיו שהיא גם מכונת צילום (וסורק), של חברה מובילה בשוק, עולה כ- 1000 ש"ח (יש גם יקרות יותר). כעת צריך לשקלל את מחיר הדיו. אולי כדאי לכם להשקיע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי? אני די בטוחה שכן. במיוחד בגלל השילוב של המדפסת (הסורק לא כ"כ רלוונטי, אבל המדפסת גם חוסכת את מחירי ההדפסות השערורייתיים). מעשי? אני די בטוחה שלא. חבל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת רשות: למה לא מעשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו הסיבה הכי קטנה כמו העובדה שחלק מהמשתתפים הפוטנציאליים גרים במעונות והשאר מפוזרים בירושלים מה שיגרום לכל העסק להיות קצת לא נוח. האמת היא שאולי אפשר להתגבר על זה. צריך לחשוב על זה עוד קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לאחד מכם (עשיר יותר) לקנות מדפסת כזו לשימושו (מתוך חישוב כלכלי של העלות לאורך כל התואר) והשאר ישתתפו בהוצאות הדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני אמצא את המישהו הזה אני אציע לו. ;) זה יפתור את רוב הבעיות, אבל הבעיה של הספרים השמורים עדיין תהיה קיימת... אחד הספרים מהם היה חומר קריאה לאחד הקורסים שלי נמצא בסרפיה בארבעה או חמישה עותקים, אבל משום מה העותק היחיד שנמצא בספריה הוא העותק השמור. כל האחרים מושאלים באופן כמעט קבוע. זה בעייתי גם מהבחינה הזו שכשרוצים לצלם כמויות גדולות של עמודים גם ההבדל של בערך 8 אג' לעמוד (אני לא זוכרת מחירים מדוייקים) שיש בין צילום בספריה לבין צילום באגודה יכול להיות משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ספרים שמורים אפשר להוציא לערב אחד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת - לא יצא לי לנסות. אבל אני אבדוק את זה אם וכאשר אני אקנה את מכונת הצילום-מדפסת-סורק. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שאני רואה את הניק שלך תוקפים אותי געגועים לחלבה. (סליחה על ההפרעה, זה יקרה שוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, תודה רבה. עכשיו גם לי בא. (ולא - זאת לא הכוונה של הניק.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, גם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נעביר את זה למדור "שאל ת'אייל", חלי ואסרשמידט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אם תגיד לי למה יש סיכוי לא רע שאני אחליט לשנות את המשמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
helvetia הוא שמה העתיק של שוויץ. זה גם מה שרשום להם על המטבעות (או אולי Federatia Helvetica). (ההבטחה שלך הזכירה לי את חזי משמעון וחזי מניקור פדיקור, מ"שמונה דקות ביום" (ולפני כן מהשער האחורי של העיר), שסיפר יום אחד לאחיו שמעון שהוא החליט לשנות את מקור שמו: מהיום לא קוראים לו חזי על שם הנביא יחזקאל, אלא על שם חזוס, שככה קוראים לישו הקובנים מבואנה ויסטה. אחר כך התברר שהוא סתם עבד על שמעון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני היחידי, שחושב ש"שמונה דקות ביום" הן שמונה הדקות המיותרות ביותר בטלויזיה הישראלית? אפילו יותר מדודו טופז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטנת לי שני חורים בהשכלה בבת אחת - אני לא רואה "שמונה דקות ביום" ואת העיר אני לא יכולה לקרוא (אני יודעת שיש מקומות בירושלים שבהם אפשר להשיג את העיתון, אבל עוד לא הצלחתי למצוא אותם). תודה. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסי בכניסה הדרומית לשוק מחנה יהודה (הרחוב הראשי). קניתי שם פעם-פעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אם אני אהיה באיזור אני אבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אותי. רק שכואבות לי השיניים עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לפחות בבר-אילן זה ככה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |