|
||||
|
||||
מאיר שלו: "האחדות יש לה, קודם כל, ערך קוסמטי. כמו שכבה של איפור היא מסתירה פגמים. כמו רוטב צ'ילי היא מסתירה את העובדה, שהבשר מקולקל. כמו סיסמה ריקה מתוכן היא מסתירה את העובדה, שלממשלה אין חזון ואין אומץ ואין תוכנית. ורק בעיה אחת יש כאן, שתולדותינו, ותולדות העולם כולו, רצופות אנשים שלא חשבו כמו רבני התעשיה, ולולא הם היינו משכשכים עד היום בביצת הקונסנזוס וביוון האחדות, ובהם חוקרים, מגלי-ארצות, הוגים, אמנים, ופה ושם, לא להאמין, גם כמה מנהיגים. גליליאו ודארווין פעלו בניגוד לצו האחדות. תיאודור הרצל ואליעזר בן-יהודה ויוחנן בן-זכאי והבעל-שם-טוב וירמיהו הנביא - פעלו בניגוד לו. וגדול מכולם הוא משה רבנו. כשהוא ישב על הר סיני וקיבל את התורה, הרבה יותר משמונים אחוז מהעם רקדו סביב עגל הזהב, סמל כלכלי ישן ומוכר, ששב וגעה השבוע:"אחדות..."." ב. מיכאל: "מסתבר שגם המלחמה הממשמשת ובאה תהיה מלחמת-קואליציה. מלחמת הקואליציה השניה. אלא שהפעם הזאת לא מדובר בהקמת קואליציה כדי לצאת למלחמה, אלא ביציאה למלחמה כדי להקים קואליציה. 3000 הפצצות שייפלו ביום הראשון, חצי תריסר נושאות המטוסים שיעשו לילות כימים, כל ההמולה בבסיס חיל האויר התורכי אונגליק (או משהו עם צלצול דומה), מאה וחמישים אלף הנחתים/ות במפרץ, חמקנים ומפציצים כבדים, כוחות מיוחדים וארטילריה גרעינית טקטית - כל אלה גויסו למשימה אחת בלבד: לשכנע את שינוי לשבת עם ש"ס, להוריד את מצנע מהעץ (או לחושפו כבוגד בעת חירום), להכשיר את ליברמן, ליטול את תיק החוץ מביבי ולבטל את המע"מ על ירקות ופירות. כלומר, כל הבלגן-כדי לסדר לשרון את הקואליציה. זה כל הסיפור. לא האמריקנים היו אלה שחשפו את האמת. הם מילאו את תפקידם ברצינות תהומית, ויצאו מעורם כדי לשכנע תבל ומלואה שאכן הנשק של סדאם הוא המדאיג אותם. הישראלים היו אלה שכרגיל לא ידעו לשמור סוד. תחילה היתה זו אווירת "ימי ההמתנה" הנינוחה שירדה לאחר הבחירות על הפודינג הפוליטי המקומי. מה שבדרך כלל נראה כעדת שועלים וצבועים המבקשים לאחוז זה בגרונו של זה, עטה לפתע ארשת אינפנטילית של שלווה שמיימית, וכל הניצים נתכרבלו להם בתוך חדריהם האטומים, ממתינים בהבעה מנומנמת שמפציצי הצי השישי ירכיבו לנו את הממשלה. אחר-כך הצטרפו להקות הפרשנים והידעונים, שגדשו את אמצעי התקשורת בהסברים מפורטים על הקואליציה הממתינה למלחמה, על הכלכלה הממתינה למלחמה, על ראש הממשלה שממתין למלחמה, על המפלגות שממתינות למלחמה, ועל הממשלה הנפלאה שתקום לנו כאן, מיד לאחר פרוץ המלחמה. ולפתע הכל נראה הגיוני לחלוטין. הלא תמיד ידענו כי אין כמו מלחמה טובה כדי לפתור את כל הבעיות. הערכות של כמה מסוכנויות הסעד והמצוקה של האו"ם מדברות על כ50 עד 100 אלף הרוגים עיראקים, ועוד כחצי מיליון או מיליון בני אדם שייפגעו במישרין ובעקיפין מן המלחמה. גם אם רק עשרה אחוזים מן התחזית הנוראה הזאת ייתגשמו, אין ספק כי כל אחד מן החללים העיראקים הללו ייאסף אל אבותיו עם חיוך מאושר על שפתיו, ביודעו כי במותו ציווה חיים לקואליציה של אריק שרון." סילבי קשת: "העם רצה שרון, העם קיבל שרון, וב-ג-ד-ו-ל. ניצחון אלקטורלי מדהים. בתגובתו הראשונית שידר: אבוי למנצחים. הוא רצה ממשלת אחדות ואפילו הכריז על כך לפני הבחירות. הוא כל-כך רצה את מפלגת האבודה, שהיתה כה כנועה לו, שנתן לה ללכת בגלל כמה מיליונים בודדים שדרשה, כדי להציל את פרצופה, למען הגימלאים ואמהות חד-הוריות. הוא, וכולם, מאשימים את מצנע הנאמן לעקרונותיו בחוסר אחריות משווע. רק בישראל המשוגעת רואים בהליכה לאופוזיציה, במקום המשך ישיבה בממשלה - כמעט בגידה, ולא אקט דמוקרטי מתחייב." |
|
||||
|
||||
ב ו ל . ואל-נא תשכח את מאמרו הסטירי המעולה של דורון רוזנבלום, במוסף-הארץ של אתמול. ''וכדאי שתכניסו לכם את זה טוב-טוב לראש''... |
|
||||
|
||||
טוב, נו, ואחרי שקיבלו את חותמת ההכשר של שניכם, לא נותר לפובליציסטים של ידיעות אלא ללכת חפויי ראש לביתם ולעשות חשבון נפש כדי להבין איפה טעו. |
|
||||
|
||||
איבתך המוחלטת לשמאל, דובי, היא דבר, שכבר מזמן נואשתי מלהבין. |
|
||||
|
||||
דני, האיבה שלי אינה כנגד השמאל. אני רואה את עצמי כחלק מהשמאל. האיבה שלי, ולא בלי סיבה טובה מאוד, היא דווקא הרבה יותר ספציפית. נחש למי. |
|
||||
|
||||
דובי, כשזה מגיע אליך, באמת שכבר עייפתי מלנחש כל-מיני ניחושים. אם להשתמש במשל, שנוצר בקצה השני של המפה הפוליטית, התנהגותך *אינה* לקוחה מתחום המדעים המדוייקים. |
|
||||
|
||||
"אם להשתמש במשל, שנוצר בקצה השני של המפה הפוליטית, התנהגותך *אינה* לקוחה מתחום המדעים המדוייקים." בצ'אטים, שאוהבים לקצר, עונים על משפטים שכאלה ע"י שלוש אותיות וסימן שאלה- "?WTF". |
|
||||
|
||||
לא יעזור, בלי שם הכותב הוא לא מבין כלום. |
|
||||
|
||||
למען האמת, הייתי מציע להם ללכת לביתם עמוסי דאגה בשל המתחרים שקמו להם באייל. |
|
||||
|
||||
ב. מיכאל וסילבי קשת לא כל כך מעניינים אותי, אבל אם תעז לרדת על מאיר שלו, וואי וואי וואי... וכולם לקרוא 'תנ''ך עכשיו.' מהר, חיש קל, אוצו רוצו אל חנויות הספרים, לפני שיאזל. |
|
||||
|
||||
ספר נפלא!! ובמיוחד הקטע על "פרוטקשן בכרמל"... |
|
||||
|
||||
גם ''היהודי הגאה מרדכי'', לקראת פורים הבעל''ט. |
|
||||
|
||||
האמת, לי כבר מזמן יש סברה, לפיה מרדכי ואסתר לא היו יהודים כלל וכלל, וכל הסיפור הזה הוא בכלל העברה מן הבבלים. |
|
||||
|
||||
למעשה, אם זכרוני אינו מטעני, יש קונצנזוס די רחב, בין חוקרי המקרא החילוני, שמקור הטקסט בבלי, והוא התווסף כהסבר בדיעבד לכך, שהיהודים חוגגים חג עכו''ם שכזה. שנאמר, סוף סוף חג שמח במועדי ישראל, והוא בכלל של גויים. |
|
||||
|
||||
ושים לב לאבסורד הנוסף - מבין שני הצדדים, הבבלים והפרסים, הגיוני היה, דווקא, שנצדד בצד הפרסי (בהתחשב ביחסם כלפינו - נבוכדנצר מול כורש...). והנה - הזדהות עם הבבלים דווקא... מעניין. |
|
||||
|
||||
הגלות המדוברת הייתה בבבל, ולא בפרס. אם כי, למען האמת, הידע שלי במיתולוגיות שלהם מוגבל מאד, אולי ההבדלים ביניהן קוסמטיים בלבד. |
|
||||
|
||||
למה לעצור בפורים? חלק גדול מהתנ"ך מבוסס על אגדות מסופוטמיות. למעשה בסיפור הבריאה יש אלוזיות לכמה סיפורים שונים מאמונות שונות. |
|
||||
|
||||
זה ברור, הכוונה היא שהסיפור התווסף באופן, איך לומר, לא טבעי, לרצף התנ''כי.. הוא לא מהווה חלק ממיתולוגית ההתהוות והקדם של העם העברי, אלא התווסף באופן פתאומי לאלה שהיו בגלות בבל, שהביאו אותה לחבריהם, לאחר שחזרו מניכר. אגב, אם מדברים על אגדות מסופוטמיות, קראתי לאחרונה את הנובליזציה של סילברברג לסיפור גילגמש. אני לא יודע אם אני ממליץ.. לידידנו רוברט יש נטיה עזה לחזור ולהדגיש את החירויות המיניות של מלכי קדם, על חשבון קידום משמעותי של העלילה (או פירוט של חירויותיהם האחרות). |
|
||||
|
||||
אני זוכר שפעם כבר דנו בזה. |
|
||||
|
||||
לא נותר להם אלא לעשות חשבון נפש מדוע עורך ראשי באתר מכובד לא מוצא לנכון להתייחס לדבריהם בצורה ענינית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |