 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיבה המרכזית לכך שמפלגת העבודה נחלה כישלון כל כך גדול בבחירות האחרונות, לא הייתה מצנע וגם לא "הדרך המוטעית" שלה. הסיבה למפלה נעוצה בעובדה שהעבודה ישבה שנתיים בממשלת אחדות עם הימין, לא עשתה דבר למען השלום, לא עשתה דבר למען השכבות החלשות ובעצם לא עשתה דבר מלבד לשמש כפודל לאדון שרון. כשמסתכלים על זה ככה, אין פלא שלא בחרו במפלגת העבודה - מדוע אני צריך לבחור במפלגת העבודה, שכל מה שהיא עשתה בשנתיים האחרונים, היה לעודד ולהגן על פעולותיו של שרון? מדוע להצביע למישהו שעכשיו טוען שהוא יכול לעשות משהו, שהיו לו שנתיים להפגין עליו והוא לא נקף אצבע? הבחירות הללו היו נקמה. נקמה על המנהיגים הנוכחיים של מפלגת העבודה, נקמה על הדרך שהיא זנחה, נקמה על כך שהיא ישבה שנתיים בממשלת אחדות, נקמה על הסכם אוסלו. הבחיורת הללו היו בחירות של "דווקא", אף אחד לא היה בעד מפלגה זאת או אחרת - כולם היו נגד מפלגה כזאת או אחרת, והצביעו דווקא. לדעתי, בבחירות הבאות, אנשים יתחילו לחשוב בעזרת התת מודע שלהם ולא לפי הלב. אנשים יתחילו להבין שבדרך הנוכחית לא נגיע לשום מקום - וכולם יחזרו, כמו על ארבע למפלגה היחידה שיכולה להביא לשינוי אמיתי במדינה הזאת. לא שאין לי טענות כלפיה, יש לי והרבה, אבל הרבה ברירות לא יהיו לנו. חוץ מזה, שמה כבר נותנת לנו האחדות הזאת, שכולם מדברים עליה? בשביל מה היא טובה, למה היא משמשת? מה זה עזר לנו בשנתיים האחרונות שהייתה לנו ממשלה חזקה ומאוחדת? כדי להגיע למטרה, כל מטרה, צריך מסלול, צריך דרך, צריך כיוון. אני האמנתי, ועדיין מאמין, שלמצנע יש את הכל. רק חבל שאף אחד לא מאמין לו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם 3.5 שנים של פעולה למען השכבות החלשות בשנים 92-96 הביאו להצלחה של מפלגת העבודה בבחירות 96? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בבחירות הבאות, אנשים יתחילו לחשוב בעזרת התת מודע שלה ולא לפי הלב." ברוך הבא למועדון בעלי כדור הבדולח. הלוואי שיכולתי להאמין בזה גם כן. מפלגת העבודה נמצאת בתהליך של שקיעה לא מהיום. הייתי אומר, שזה תהליך שלגורם הדמוגרפי-ביולוגי יש תפקיד בו ויש כאלה שיגידו שהוא מתחיל כבר מ73 ואולי אפילו קודם. אני אגיד שהנצחון של 92 היה בבחינת נס שאיפשר להסתיר לרגע את התהליך, כמו התפרצות של סופר נובא לפני הדעיכה הסופית. (ואגב, הנס הזה בא שנתיים אחרי שמפלגת העבודה קיבלה ביצים לפרוש מממשלת אחדות! האם זה מבטיח שנס כזה עוד יחזור? אני לא יודע, וכדור הבדולח שלי בתיקון. אני מעדיף להיות תמיד פסימיסט, מין טקטיקה כזאת כדי שאם אהיה מופתע - זה יהיה לטובה ולא לרעה, וזה לא עוזר.) מאז רצח רבין, האיש שהיה החסד האחרון והמפתיע שניתן למפלגת העבודה, מה שמחזיק את המפלגה זה כוח האינרציה והדבקות של רוב הנפשות הפועלות שבה בכסאם. ראה דליה איציק, ראה פואד, וראה שמעון שאין לו פשוט קיום אחר. לא צומח דור צעיר, השבט שבנה את מפלגת העבודה הולך ונהיה "עוד שבט" ותוצאות הבחירות ממשיכות, כברוב השנים, לשקף בעיקר התפתחויות שבטיות-דמוגרפיות. במצבה של המפלגה היום, היא צריכה רצון חזק וכח החלטה שהם מעבר ליכולתה והשגתה, כדי להחליט החלטה שתהיה אמיצה, איתנה ויציבה בדבר הצטרפות או אי הצטרפות לקואליציה, בעיקר אי הצטרפותה. המגנט הזה שמדביק את ראשיה אל כסאותיהם, ובאורח פרדוכסלי הוא גם השומר, אולי העיקרי, על קיומו של היציר שנקרא "מפלגת העבודה", הוא חזק יותר מכל יכולת החלטה עצמאית, מכל ביצים מפלגתיות. מצנע מנסה לשנות, לייצב למפלגה הזאת קו חדש, לעצב לה ביצים חדשות. אני מאחל לו הצלחה, אך אני בספק באשר ליכולתו. אני מעריך שנפילה של שינוי וטעויות של הימין (בעיקר סכסוכו עם עצמו, דבר בלתי נמנע) יחזירו למפלגה ולגוש השמאל בכלל כמות גדולה של מנדטים שיצמצם את הפער שיש כיום לטובת הליכוד. אבל זה לא מה שיעצור את התהליך. ולכך נוספת תכונתה של מפלגת העבודה, שבמצב הנוכחי היא הופכת לחולשה קריטית, שאף פעם לא היה לה צבע אחד. תמיד היא דיברה על סוציאליזם וייצגה את העשירים, תמיד היא לא סיפחה את השטחים אבל הקימה בהן התנחלויות. אפילו השבט שלה מאס בדבר הזה שבשיא מיאוסו נתגלה בממשלת האחדות האחרונה, כשפואד, דליה והשירי מירי וייצמן שלהם הובילו את המפלגה להיות ליכוד ב' שמצביע בעדר עבור תקציבים אנטי חברתיים. אלה האנשים שבקואליציית אחדות חדשה הם יהפכו את העבודה ליורשתם הלגיטימית של "הציונים הכלליים" (הליברלים, מהם נותרה רק נעמי השותקת) ו"ישראל בעלייה" ז"ל, שהתווספו אל הליכוד כחטיבה נוספת, והפכו לעוד לבנה בחומה. מי מוצא אותם כעת? אם חפצה חיים "מפלגת העבודה", היא חייבת להתעקש על הישארות באופוזיציה, במהלכה ינוקנקו ממנה כל היסודות המחוברים לכיסא. אדרבא, שיעברו פואד, דליה איציק ופרס לליכוד (ושלא ישכחו לקחת איתם גם את שירי). עדיף מפלגה קטנה אפילו ממה שהיום, אבל עם צבע ועם כיוון, מאשר מפלגה גדולה בצבעי "ישראל בעלייה" (דהיינו, שום צבע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופר נובא?! האם זו הגירסה הארמית של הסופר נובה? אגב, מדוע לעזאזל אתה חושב שבליכוד ירצו לקבל את את פואד, ועל אחת כמה וכמה את דליה איציק ושירי וייצמן? מהסוג הנלוז שלהם יש לנו מספיק בימין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. נובא זה משהו אחר אצלי. אם את שרנסקי הם קיבלו, למה שלא יעשו טובה ויקבלו גם אותם? אחרת מי יקח אותם, מסכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון לא ברור מדוע מגיע לשרנסקי להיות בקבוצה המפוקפקת הזו (של דליה איציק ושות'. גם הליכוד הוא קבוצה מפוקפקת, אבל זה לדיון אחר). דבר שני, הייתי מציע לצרף אותם למפלגת הפתק הלבן (זו שהצעתי בדיון אחר), אך שהותם בעבודה עושה שירות כה נהדר לימין, שחבל לבזבז אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח מאד לשמוע על *איזשהו* פוליטיקאי, שאינו מפוקפק... כי לי אישית נראה, שעצם הרעיון מהווה סתירה פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, מפלגת העבודה ישבה שנתיים על תקן הפודל של שרון, לא קידמה את תהליך השלום, לא קידמה נושאים חברתיים, ולכן, כנקמה, אנשים הלכו להצביע לליכוד? הטיעון שלך היה יכול לסחוב אם מרצ הייתה מתחזקת, או אפילו אם היא הייתה שומרת על כוחה. אבל העובדה שקולות העבודה זרמו ימינה - לשינוי ולליכוד, מוכיחה שהתיזה שלך פשוט שגויה מיסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מצביעי העבודה ישבו, עשו חשבון פשוט והבינו, שאם יש להם כאן אפשרות בחירה בין העבודה (ליכוד ב' - חיקוי) לבין הליכוד (מקור), אין שום סיבה עלי-אדמות, שלא להעדיף כבר את האורגינל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה אומר בעצם שמצביעי העבודה *הסכימו* עם כל מה שמנהיגי המפלגה עשו במהלך שהותם בקואליציה. אז מה אתה רוצה ממפלגת העבודה? היא מילאה את תפקידה כראוי. גם מצביעי מרצ חשבו שאם יש להם אפשרות בחירה בין מרצ (הליכוד ג'?) לבין הליכוד, אין סיבה שלא להעדיף את המקור? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |