|
||||
|
||||
1) כל הסכם שלא יכלול חזרה כמעט מלאה לגבולות 67 נידון לכישלון. 2) זה היה רק אחרי קמפ-דיוויד. 3) מנהיגים פלסטינים הצהירו פעמים רבות במהלך השנתיים האחרונות על הסכמה למו"מ עפ"י תוכניות כמיטצ'ל וטנט ונסיגה ממימוש זכות השיבה. מי שטירפד זאת שוב ושוב היה שרון (כשלצידו הסמרטוטים ממפלגת העבודה). |
|
||||
|
||||
1) כל שולחן עשוי מעץ. עכשיו תוכיח... 2) אבל לפני פרוץ האינתיפאדה. 3) לא, מי שטירפד זאת היה ערפאת. |
|
||||
|
||||
1) מה כל כך קדוש בגבולות 67? מדוע, למשל, אי אפשר להגיע להסכם, שיכלול החלפת אוכלוסין, ויצור בסופו של דבר שתי מדינות לשני עמים, עם רצף טריטוריאלי לכל אחת מהן? למשל, על ידי סיפוח רצועת עזה לישראל, תוך איזרוח חלקי ומעבר חלקי לאיזור הגדה, והרחבת השטח הפלסטיני סביב הגדה המערבית בהתאם? מדוע אתה פוסל כל נסיון כזה מראש? |
|
||||
|
||||
הסכם כזה היה יכול להיות טוב אבל לא נראה לי מעשי. ענין גבולות 67 הוא למען מדינה פלסטינית בכל השטחים צפופי הפלסטינים שהם 22% משטח א"י המערבית. פחות מזה יהיה הסכם חלקי ולא סופי שרק יגרום למתיחות נוספת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |