|
קיימת נטיה לראות את הקיום הביולוגי כמשהו ערכי. לחלק את היצורים החיים לנעלים ונחותים, מנוונים ומפותחים. כאשר מישהו אומר ש''האדם התפתח מהקוף'' הוא אומר במובלע שהאדם מפותח והקוף לא. מובן שבני אדם, קופים ודבורים הם תוצרי אבולוציה ממושכת, וכולם מותאמים לסביבתם. אבולוציית הקופים לא נבלמה כשהאדם החל להתפתח, ואכן הקופים של היום קרובים לאב המשותף של הפרימאטים כשם שהאדם קרוב אליו.
נכון שלדבורים הפועלות יש אברי רבייה מנוונים, כשם שלאדם יש תוספתן מנוון, וכשם שלגברים ונשים יש מבנים מנוונים במערכת המין שלהם, הכל על פי ההקשר והצורך. בשפת הדיבור היומיומית שלנו - ''מנוון'' הוא משהו שלילי. מבחינה ביולוגית אין לניוונו של איבר כל משמעות ערכית. אבר מנוון הוא שריד לאבר שבהקשר אחר היה לו שימוש, כמו אברי המין של הדבורים הפועלות, או קליפת המוח של חלק מהכותבים ב''אייל''...
יש להיזהר מהמלכודת של הראיה הצרה, של ההשלכה מהתכונות הביולוגיות, שאינן יכולות להיות רעות או טובות, אל העולם הערכי של הטוב והרע.
|
|