בתשובה לאלמוני, 04/02/03 17:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכותב, נימתך נשמעת כנה מאד, מעומק התבונה והרגש. לא היכרתי את אבידן אישית, למרות שבת דודתי, נילי לביא, היתה חברתו הקרובה בסביבות אמצע שנות ה-80 (כיום חוקרת בפסיכולוגיה קוגניטיבית וקשב באוניברסיטה באנגליה). אך בשירתו והתנהלותו אני מבחין שתי תקופות: 1) תקופת חסד יחסי 2) תקופת סיזיפיות מתעצמת של אבידן המאוחר אולי קווים מסויימים באישיותו הקצינו ביתר שאת בתקופה המאוחרת, תוך הפרת ויסותים מאזנים ומופנמות, כלפי מוחצנות-יתר וסנסציוניזם פעלולני: תגובה 39703 ראה נא מאמרי המתייחס ישירות לדילמות טבועות/חצויות כאלה בשירה ובאישיות המשורר - מוטיבים של האלה הלבנה בשירה העברית, וגישתו האינטגרטיבית/מאזנת של נתן אלתרמן |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |