|
||||
|
||||
(השאלה מופנית לארז, לא אליך) האם כדי להיות שמאלני אמיתי אתה צריך להיות מתאבד? נראה לי לא סתם הגיוני אלא אלמנטרי שאדם יפעל בדרך שנראית לו הכי טובה עבורו. מטרתו של השמאל חייבת להיות להוכיח לציבור שהשלום הוא *לטובתו שלו*, ולא סתם איזה גחמה. חייבים להוכיח שהדרך ההומניסטית היא הדרך לחיים טובים יותר עבורנו. צריך להיות מטורף לתמוך בדרך שאתה יודע שאפילו בטווח הרחוק, רק תפגע בך. צריך להיות מטורף כדי לדגול בזכויות האדם של הפלסטינים אם אתה חושב שבגלל זכויות האדם שלהם, אתה עצמך תמות. מה שאתה מתאר כ"שמאל האמיתי", ארז, הוא השמאל הסהרורי - סהרורי במלוא מובן המילה. אם זהו השמאל האמיתי, אז באמת אין לו תקווה. |
|
||||
|
||||
כמובן שהשקפת השמאל נובעת קודם כל מהאינטרסים של המדינה, אבל אין זה סותר גישה אמפתית כלפי הפלסטינים שמתבטאת למשל בעזרה במסיקת הזיתים כנגד התנכלות המתנחלים כלפיהם. לאנשים התומכים בחלוקת הארץ אך מתיחסים בעוינות ובזילזול לערבים אני לא יכול לקרוא שמאל, כי שמאל הוא קודם כל הומניזם. הסהרוריות והנטייה להתאבדות קיימת אצל אלה שחושבים שהכל ניתן לפתור בכח. גישה כזו חסרה הבנה הן באופי האדם (הנובעת מגישה גזענית והתנשאות כלפי ערבים) והן במהלך ההיסטוריה - חורבני הבית הראשון והשני וגורל ממלכת הצלבנים יוכיחו זאת. |
|
||||
|
||||
רק אם אפשר לתקן: כמובן שהשקפת השמאל נובעת קודם כל מהאינטרסים של המדינה *להבנתו*. כמובן שאני גם אוסיף שלדעתי אין אחידות ב"שמאל", ואין ל"שמאל" השקפה אחידה, כמו שגם ל"ימין" אין, ואין בו אחידות, אבל זה כבר עניין אחר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שגם אצל הימין וגם אצל השמאל יש הרבה אנשים שהשיקולים שלהם הם מוסריים/ערכיים ולא פרגמטיים. זה אולי אפילו עוד יותר בולט אצל אנשי הימין כאשר רבים מהם מסיבות דתיות לא יוותרו על השטחים גם אם ברור להם לחלוטין שזה יעלה להם בתשלום של דם וכסף. הענין הוא שבדרך כלל בוויכוחים פוליטיים, אפילו אנשים שדוגלים בעמדה מסוימת מסיבות עקרוניות, נותנים דגש על הטיעונים הפרגמטיים לטובתה משלוש סיבות: א. באופן מפתיע, בדרך כלל מי שתומך בעמדה מסוימת מסיבות ערכיות מגלה לאחר הסקה הגיונית שבמקרה העמדה שלו היא גם הטובה ביותר מסיבות פרגמטיות. ב. אין הרבה טעם להתווכח על מערכות ערכים שונות. ג. ההנחה היא שטיעונים פרגמטיים ישכנעו את המתלבטים למיניהם, מאחר וההנחה (המבוססת?) היא שהם חבורה של חארות שלא אכפת להם מכלום חוץ מעצמם. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי. נראה לי שאנשים מצביעים מסיבות פרגמטיות - רק שה*מטרות* של אנשים הן שונות. לאנשים דתיים יש מערכת מטרות שונה לגמרי מאנשים חילוניים - קידוש השם, קיום מצוות. יש להם גם הנחות יסוד שונות על העולם - הסתמכות על הגנת האל, למשל. לפיכך, בהחלט יהיה *פרגמטי* מצידם לטעון שכדי להשיג את מטרותיהם, אסור לסגת מהשטחים וחובה לאפשר לתלמידי ישיבות ללמוד בלי הפרעה. למה הנכונות לשלם בדם וכסף כדי לקיים מטרות דתיות, לדעתך, זה פחות פרגמטי מאשר הנכונות לשלם בשטח ובקשר למסורת כדי לקדם את הכלכלה? |
|
||||
|
||||
יש ערכים שמשותפים לכולם כמו הרצון לחיות, ולא למות או לרעוב. אף אחד לא חושב שלשלם בדם וכסף זה דבר טוב לכשעצמו. אלו הערכים שאני קורא להם "פרגמטיים" והם משותפים גם לימין וגם לשמאל. אני לא אומר שהנכונות לשלם דם וכסף ע"מ לקדם מטרות דתיות היא רעה בפני עצמה 1, או שהנכונות לשלם בדם וכסף ע"מ שלא לפגוע בזכויותיהם של שכנינו היא רעה בפני עצמה. אני רק אומר שהיא לא פרגמטית. כאמור, אני לא משתמש במלה "פרגמטי" כביטוי לשבח אלא רק כניגוד לשיקולים ערכיים/מוסריים שנובעים מתוך מערכת ערכים מסויימת. מה שאמרתי הוא שבאורח פלא, האנשים שדוגלים בדרך פעולה מסוימת בגלל סיבות ערכיות/מוסריות, לרוב יחשבו שדרך הפעולה הזו טובה גם מסיבות פרגמטיות. אני אומר שזה "באורח פלא" כי לכאורה אם האנשים היו רציונליים לחלוטין אז היה בהחלט אפשרי שתשמע בוויכוח פוליטי מישהו אומר לך משהו כגון: "אני חושב שצריך לסגת מהשטחים מאחר וזה לא מוסרי לשלוט בעם אחר. ללא קשר, אני מאמין שצפויות לנו 40 שנה של מלחמה ופיגועים אם ניסוג. לעומת זאת, אני מאמין שאם נבצע טרנספר אז תהיה לנו שקט ושגשוג כלכלי, אבל אסור לנו לעשות את זה בגלל שזה לא מוסרי" האם נתקלת אי פעם באמירה כזו? ------ 1 היא כן רעה בפני עצמה, אבל אני לא אומר את זה עכשיו.. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
פרגמטיזם זו הנכונות לוויתורים מתוך הכרה בכך שאי אפשר להשיג הכל. במובן זה, אני חושב שמרבית המצביעים ומרבית הפוליטיקאים הם פרגמטיסטים. ולשאלתך - כן, שמעתי הרבה פעמים. |
|
||||
|
||||
אני לא אוהב להתווכח על הגדרות. אם אתה מעדיף אני יכול לקרוא להגדרה שלי פרגמטיזם' ("פרגמטיזם תג"). האם אתה יכול לתת לינק לתגובה כזאת באייל? |
|
||||
|
||||
אני מתקשה להעלות על דעתי את מילות החיפוש הנכונות כדי למצוא את מה שאתה מבקש - לזכור תגובות ספציפיות אני בטח לא זוכר (כי כזה אני). תאלץ להאמין לי שאני, לפחות, טענתי לפחות מאז האינתיפאדה השניה1 שצריך להפסיק לשלוט על הפלסטינים למרות שזה, כנראה, לא יביא את השלום, אלא יאפשר את המשך ואולי אף התגברות הטרור. כמובן שאני מקווה שבטווח הארוך זה יביא לרגיעה, אבל אני לא יכול להתחייב לזה. מה שכן - אני כן חושב שעצם הפסקת השליטה על עם זר תביא לתוצאה חיובית מיידית מסוימת - אם מבחינת הרמה המוסרית של הישראלים, אם מבחינת תמיכה בינ"ל בישראל ואם מהעברת תקציבים לנושאים אחרים. מה שאתה צריך לזכור הוא שאנשים *מעצבים את המוסר* שלהם במידה מסוימת לפי הפרקטיקה, ולאו דווקא להפך. קשה לי לחשוב על הרבה מערכות מוסריות שהדוגלים בהן מאמינים בהן יגרמו רק לרע עבורם. זה לא בגלל שאנשים לא פרגמטים, זה בגלל שאנשים לא מטומטמים. 1 כאמור - לא הישג כזה גדול - הרבה אנשים חושבים כמוני מאז. |
|
||||
|
||||
טרנספר לא יביא לשום שקט. יצירת מחנות פליטים עוינים מסביב לישראל רק תגביר את הבעיה בנוסף לבידוד בינלאומי בנוסח דרא"פ של ימי האפרטהייד. אדם אוביקטיבי בהחלט יכול להבדיל בין המוסרי לפרגמטי. בימי החשמונאים המדיניות הפרגמטית היתה ההיפך ממוסריות: כיבושים וכפיית גיור על תושבי הארץ או מוות בחרב. כיום המוסריות והפרגמטיות נמצאים באותו צד: הן חתירה לרוב יהודי ופתרון בעיות פנימיות והן סיום השליטה והדיכוי של עם אחר. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |