 |
למה "מצב התיקו כעשרים וחמש"? הימין שלט במדינה באופן בלתי מעורער מ77 עד 84, לא מדובר היה על תיקו, אלא על שלטון לא מעורער, תיקו היה *רק* ב84 ומ-88 השלטון החל להתחלף הלוך וחזור בין המפלגות.
בנוסף, שים לב שניצחון הימין רחוק מלהצביע על מומנטום, לכל אורך מערכת הבחירות שרון (כמו לפיד) דאג שלא להיות מזוהה עם הימין, ושלושת המנהיגים שכן הזדהו עם הימין (קליינר, ליברמן ואיתם) בהחלט לא קיבלו יותר מהמנהיגים שהזדהו עם השמאל (שריד, מצנע והערבים). למעשה, עם בודקים את ההצהרות המדיניות של המנהיגים הנבחרים, ולוקחים את שאלת המדינה הפלשתינאית (או גדר ההפרדה, או שאלת קיומו של העם הפלשתינאי כעם בעל זכויות) ובודקים איזה צד קיבל יותר קולות, מקבלים ... ניצחון של השמאל והמרכז על הימין. כל סקרי דעת הקהל מצביעים על אותו מומנטום, הפוך לזה שתיארת, בעיקר שזוכרים שעד לפני עשר שנים במרצ פחדו לדבר על מדינה פלשתינאית, והיום יש לרעיון השמאלני הזה רוב מוחלט בכנסת.
למה אתה חושב ש"לא יהיו מנהיגים אחרים בימין שיפתחו כך את הדלת בפני מפלגת העבודה"? סביר שאותם אינטרסים שעומדים לפני שרון (שקיבל רוב כל כך גדול) יעמדו בעתיד לפני כל מנהיג בימין (שמן הסתם יקבלו רוב קטן בהרבה).
למה אתה חושב ש"לא יהיה בעתיד הנראה לעין מצע נוח יותר מזה שקיים כיום למפלגת העבודה להיות חלק מן השלטון"? האמנם סביר שהשלטון במדינה לא יוחלף בעתיד הקרוב (ז"א במהך העשור הזה), למרות השחיתות הרבה בימין, למרות הכישלון הכלכלי המתמשך, למרות הכישלון הביטחוני, החברתי והערכי.
ואם כל זה נכון, למה אתה חושב שנכון שמנהיגי מפלגה שמאמינים בעקרונות הדמוקרטיה צריכים לנסות לממש את מדיניותה, כל זמן שרוב העם לא תומך בה? האם אתה קורא למנהיגי העבודה לעשות הפיכה? האם אי עשיית הפיכה שכזו נראית לך טעות?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש