 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, הרשה לי לשרוק בהשתאות אל מול הסקירה הסורקת מילניומים שהגשת. הרי איש בשלולית הנידחת הזאת לא מוגל לתת הערכה אפילו לאיזו ממשלה יקים שרון בעוד שבועיים, ואתה מנסה להגיד מה הולך לקרות בעשורים הקרובים. התחזית שלך מוצאת חן בעיניי, כטיפוס ימני, אבל היא שבירה מידיי. מה יקרה עם הפלסטינים בעוד שנה? איך ייגמרו המלחמות האמריקאיות בעוד שנתיים? ומה יהיה המצב הכלכלי במדינה בעוד חמש שנים? וכל ז עוד בלי להזכיר את הסביבה הנהרסת כאן, או את האיום הדמוגרפי שכבר מזמן איננו תיאורטי. בלי היכולת (ולו הקלושה) לתת תשובה על חלק מהשאלות הללו (אלא אם כן יש לך קשרים במקומות שמפחיד אותי אפילו לחשוב עליהם) - התחזית הזאת נשמעת מגוחכת למדיי. מצטער - אותי לא קנית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תשובות, לא מלאות ובוודאי לא בטוחות, אך יש לי הערכות משלי ובעיקר, אני מניח, שאיפות לב, למה צריך לקרות כאן וכן מה בפועל יקרה כאן. אלא שכמו שכתבת, ישנן סוגיות כבדות משקל כמו מה יהיה עם הפלסטינים ומה עם הבעיות הדמוגרפיות שהדיון לגביהן חורג מגבולות מאמר זה בעיקר מכיוון שאומר רק שלא הכל צריך להאמר. וחוץ מזה, אני מדבר על ההערכה שלי של המגמה, ואגב זה נושא מרתק, לדעתי. האם העם הולך ימינה או לא. יש האומרים שאינו הולך ימינה כי אם הליכוד של היום הוא מפלגת העבודה האמיתית. יחד עם זאת, נדמה לי שעקב ערכי היסוד של העבודה ( ומרץ הלווינית ) שתי מפלגות אלו לא ישתקמו בקלות וגם אם יתחזקו בבחירות מקומיות, ובניגוד למגמה, לא יוכלו ליצור רוב מול גוש ליכוד דתיים שיהיה חזק ביותר בשנים הקרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם הבנתי נכון את מה שאתה רוצה להגיד: מצנע או לא מצנע, מהבוץ העבודה כבר כנראה לא תצא אף פעם, ולכן יש לה הזדמנות פז "לדפוק קופה" בפעם האחרונה בחייה. להגיד משהו כזה זה מסוכן (וקצת לא דמוקרטי). אם הבוחר החליט שהוא לא מסכים עם הדרך של מפלגת העבודה, באיזו זכות היא תכנס לממשלה ותכתיב את המצע הבלתי-מבוקש-להחריד שלה? מעבר לכל זה, אם העבודה עדיין רואה את עצמה כאלטרנטיבה למפלגת השלטון, הרי שהיא צריכה להשאר באופוזיציה ולהציע אלטרנטיבה כלשהי: מול הפלסטינים, מול הכלכלה או כל דבר אחר. ואחרון חביב, בקשר לשאלה שהעלת: זה נכון שרוב הציבור הצביע שנמאס לו מאוסלו, אבל אם תסתכל על מצעי המפלגות - הרי שהתמונה הולכת שמאלה בעקביות (כמו שציינת). מצע האיחוד הלאומי היום הוא כמו מצע הליכוד לפני עשר שנים (וקצת יותר רך מהמצע של גולדה). ראש מפלגת הימין הגדולה מכריז על רצונו בהקמת מדינה פלסטינית, משהו שגם רבין לא העז לומר ב-92. וכל זה כשהסכם אוסלו נכשל בכל קנה מידה שהוא (חוץ מזה שמשתמש בו שמעון פרס). עייפות החומר, אני מניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה כמעט טבעי העניין הזה... אבל אין לנו לוקסוס להתעייף, במזרח התיכון מי שרוצה לחיות צריך להילחם, אין מה לעשות. ועד כמה שזה לא רומנטי ואין כאן תקווה גדולה, אם אינך מוכן להילחם על חייך, מדינת ישראל לא מתאימה לך לאורך זמן. אגב, אני מאמין שללא מדינת ישראל גם יהודי התפוצות יהיו די מסכנים. לא מיד, אבל אין לי אשליות בנוגע לגורלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליק: אף אחת מהודעותיך כאן אינה כוללת הנמקה כלשהי, פרט לאוסף קלישאות (הכלכלה, הסביבה...). מדוע שלא תניף מעין פלקט: "אלה עמדותי" אם ממילא טרחת ההנמקה אינה כוס התה שלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע להגיד ש"העבודה נמצאת בבוץ" זה מסוכן? מסוכן למי ומה הסיכון? האם האמירה שהעבודה אינה נמצאת בבוץ פחות "מסוכנת"? ומדוע טענה עובדתית כזאת (נמצאת בבוץ) - כאשר אדוני רואה כאן באופן גורף ממעמקי דמיונו וחרדותיו העמומות גם טענה אודות אפשרות ("לא תחלץ לעולם") - מה בה לא דמוקרטי? בודאי שהיטפתי תמיד, לכשעצמי, לאיזון יחסי בין כוחות פוליטיים המאפשר בקרה אפקטיבית על הרשות המבצעת. אבל העלאת אפשרות אינה אכיפת מצב. עליך לשים לב באם אתה מתייחס לטענה אודות עובדות, לטענה אודות אפשרות, או לתפעול כוח אלים מצד גורם מדיני כלשהו - דבר שממילא אינו תמיד בתחום הדיאלוג האינטרנטי המתורבת (מתורבת -לא בכל מקרה, אם להזכר בדוגמא או שתיים...) אלא בתחום גיוס כוח נגדי: כגון אירגונים בינלאומיים, אירגון הפגנות ככל שעוד ניתן וכד'. בוודאי שבארצנו אין זה המצב. בארגנטינה בתקופת שלטון הקולונלים דווקא כן היה כך. יש לשים לב להבדלים ולא לטשטשם בהתלהמות צדקתנית ומורמת אף - כשאף מורם ביהירות (ריקה, מסתבר?) עשוי למנוע מהאדם להבחין במה שלפניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה עונה לעצמך, ניחא. אבל בתגובה שאליה ענית מופיע אחד אליק: שהוא מה, הדובר? אז: מ.שרון עונה למ.שרון? או מ.שרון עונה לאליק? (שהוא יציר שרוני) או אפשרויות נוספות שנשגבות מבינתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר להסכמתי/אי-הסכמתי עם תוכן דבריו של שרון, צריך להיות טמבל אלמוני לא קטן בשביל לא להבין שתשובתו של שרון מכוונת כלפי אליק (בין אם יציר דמיון הוא ובין אם לאו), למרות מה שכתוב ב"תשובה ל...". עד כמה שאני יודע, יכול להיות שגם אתה הוא יציר דמיון של מיכאל שרון (ואולי גם אני, מי יודע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני - רמזתי לשרון על נטייתו לפתל דברים ולעקמם. הוא - הבין את זה, התעלם באבירות (פיתח חוסן נפשי בפא''צ) מעקיצונת, אפילו אמר תודה. אתה - בא משועמם מלילה בלי אשה וקורא בשמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני - התיחסתי לקטנוניות המתממת שלך לגבי שאלת הלמי כיוון הנ"ל את דבריו, שהתבססה על הפרט הטכני של מה שמופיע ב"תשובה ל...". 1 עליך להודות שהיה ברור לכל אל מי הוא מתיחס ושהמטרה היתה "לחפש את שרון בסיבוב בשביל איזה הד הומינם עסיסי קטן מפיו של אלמוני". הוא - הכניס יותר רעל בתודה ה"אבירית" שלו, מאשר שיש בחמש הודעות שלי ביחד. אתה - הממ... איש נפלא. ______________ 1 רבים וטובים באייל, עושים פעמים רבות, בדיוק את אותו הדבר, כאשר הם רוצים להוסיף דבר מה ל-THREAD לאחר שהם כבר ניסחו תשובה אחת. אתה לא עונה לעצמך, אלא מוסיף הודעה נוספת שתופיע בסדר כרונולוגי לאחר קודמתה. הדרך האלטרנטיבית, של פיצול ה-THREAD לשניים, רק בשביל שיהיה כתוב ה-"בתשובה ל..." הנכון בשתי התגובות, היא זו שמפתלת דברים שלא לצורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא הכניס מספיק רעל בתודה ה"אבירית" למה אתה נדחף ומוסיף X הודעות? כי אתה - בא משועמם... קורא בשמות. כבר נאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הבאה אני אבקש ממך רשות, לפני שאעביר עליך ביקורת. סליחה. זכות ההשתלחות האישית, הבלתי מוצדקת, שמורה לאלמונים בלבד. לפעמים אני שוכח את כללי המשחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהיא שמורה גם לך, אבל לו היו ממהרים לקרוא לך טמבל על כל השתלחות לאן היינו מגיעים? מכיון שאתה מסכים שההשתלחות שלך בלתי מוצדקת, סלחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נותן לאדם עמו אני מדבר הזדמנות לדון ולהגן על עצמו, משום שאני נותן לו כתובת לפנות אליה בטענות - שמי. אתם האלמונים לעומת זאת, יש לכם את חוסר ההגינות להשתלח במישהו, בלי שתחששו מפני התגובות/תוצאות. ההבדל הוא של הגינות מינימלית, שלך אין, כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הוא - הכניס יותר רעל בתודה ה''אבירית'' שלו, מאשר שיש בחמש הודעות שלי ביחד.'' המשך, ובעוצם ידך תמחצנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Repeat
X=X+1 until Almony=got_something_of_value_to_say |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, איך כל האלמונים מקשרים הכל-הכל תמיד לנשים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מ. שרון, מכובדי, נדמה כאילו אתה כל כך מסוחרר מעצמך ומשטף המילים שאתה מסוגל לפלוט, עד שאתה לא טורח כלל לקרוא את התגובות של האנשים עליהם אתה מעביר ביקורת. כל מה שטענתי בתגובה הראשונה הוא שללא התייחסות לשאלות מרכזיות, אין ערך לחיזוי שבמאמר. בתגובה השנייה טענתי שהקריאה לעבודה להשפיע בניגוד לרצון הבוחר (מתוך ההנחה של *כותב המאמר* כי היא לא תוכל להשפיע יותר בבחירות הבאות), היא קריאה מסוכנת לסחטנות פוליטית, ובאופן טבעי אנטי-דמוקרטית משום שהיא מנוגדת לרצון הבוחר. הטענה השנייה בתגובה מנומקת למדיי, דומני. נראה כאילו אפילו לא טרחת לקרוא את התגובה לפני שקפצת כנשוך נחש. אנא, חזור וקרא אותה לפני שתגיב אליה שוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |