בתשובה לדובי קננגיסר, 31/01/03 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגיב רק למשפט הראשון בתגובתך, כי באשר לשאר רק אומר: נו ו?. כמו שכתבתי במקום אחר, החלוקה לבדלנים משתלבים היא מתודית, וככשכזו היא כל דבר חוץ מקריאת מחשבות. פוליטיקאי משתלב לא צריך לחשוב "איך אני תורם היום להשתלבות ישראל במרחב האזורי" כל יום כשהוא קם בבוקר. מספיק שהוא מתנהג כמשתלב, ושההתנההגות היא פחות או יותר עקבית. כשאני אומר "רצה" בבלבנית, זה בערך כמו ה"רצה" של השיח הפיזיקלי. במכניקה סטטיסטית אני יכול לומר "מאחר והגז נמצא בתת לחץ אז הוא רוצה להתפשט", אבל ברור לך שאני לא מנסה לקרוא את מחשבותיו, או לטעון שיש ל כאלה. באופן דומה (אבל צריך ללחוץ קצת, זאת לא אנלוגיה כל כך טובה), ביבי נתניהו רוצה בהשתלבות ישראל במרחב באזורי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"פחות או יותר עקבית"? לא זוכר מי מהבלבניסטים כאן אמר את זה בזמנו, אבל נטען כי ביבי *רצה* שברק ינצח, כי ברק שירת את הצרכים המשתלבים שלו. מצטער, אבל זה כבר רחוק ממתודיקה. זה הנחת המתבקש. השיטה שלך דומה לא לפיזיקה, אלא לצפייה בילד דיסלקט מנסה לכתוב משפט, ולהסיק מהדברים לו שיש לו דיסלקציה, אלא שהוא כותב בשפה קדומה שאינה מוכרת לנו. בקיצור, התזה שלכם ממש לא עומדת מול התער של אוקהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביבי, התער של אוקהם משמש לברירה *בין* תאוריות. כרגע, בקטגורית התאוריות הניתנות להפרכה הגישה הבלבנית עומדת בבדידות מזהרת (וכבר הראתי שגישה שמרשה למושאה לטעות בהכרח בלתי ניתנת להפרכה). לא את התער אתה מחפש פה, אלא רוצה לומר משהו אחר - הגישה הבלבנית לא מוצאת חן בעינך. נו, טוף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |