בתשובה לדובי קננגיסר, 29/01/03 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"שינוי חושבת שזה האינטרס של המדינה שהחציון של הממשלה יעמוד במרכז, לא בימין" - טעות. שינוי לא חושבת שזה האינטרס של המדינה (אלא אם כן נתעלם מהמובן שבו האינטרס של המדינה הוא שבבחירות הבאות שינוי תהיה כמה שיותר גדולה). זהו אינטרס פוליטי צר של שינוי שנובע מקונסטלציות פוליטיות מסיומות, ומאינטרסים רגעיים וספציפיים. בסיטואציות אחרות היינו מגלים (ומי יודע, אולי עוד נזכה לגלות את זה בשבועות הקרובים) ששינוי בעצם חושבת שלמדינה יש אינטרס אחר/שונה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב ששינוי לא חושבת שמה שהיא רוצה הוא טוב למדינה? אני חולק עליך פה. וזה ששינוי, ככל הנראה, אכן תלך לקואליציית מרכז-ימין צרה, לא משנה את העובדה שהיא חושבת שהיה טוב יותר אם העבודה הייתה בפנים. פוליטיקה זה עניין של פשרות, כבר אמרתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר את זה הרבה לפניך יוסי שריד1, ותראה לאן זה הביא אותו. _____ 1- אחרי האקט האצילי של ההתפטרות, מותר לקרוא לו יוסי שאהיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששינוי נוהגת כמו כל מפלגה אחרת1 ושביותר מידי הודעות שלך אתה לא מפנים את העובדה הזאת, או לא מביא אותה לידי ביטוי. 1 עפ"י אינטרסים צרים וציניים שמונעים גם ע"י תאוות שלטון וכסאות2, שמתפתחים ומשתנים בהתאם לקונסטלציות פוליטיות משתנות. 2 גם אם ברור שבבסיס, כמו אצל כל מפלגה אחרת, ישנה איזשהי אידאולוגיה בה רואה המפלגה את טובת המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם חצי מדבריך - שינוי אכן נוהגת כמו כל מפלגה אחרת. רק שאני חושב שכל המפלגות נוהגות, בראש ובראשונה, כדי לקדם את אותם הדברים שחשובים להן ושהן חושבות שנמצאים בטווח השגתן. אם אכן כולם היו כיסאולוגים, כולם היו רצים לקואליציה. לכל קואליציה. מרצ הייתה יושבת עם ליברמן, שינוי עם ש''ס, מרזל עם טיבי ובשארה עם... אמממ... נגמרו לי המפלגות... אני, מסתבר, פחות ציני ממך. זה כל עווני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי למה מר"צ לא יושבת עם ליברמן ראה הערה מספר 2, בהודעתי הקודמת. לגבי היתר, הנקודה היא לא שאתה פחות ציני ממני (למרות שבינינו, זאת לא ממש חוכמה), אלא (אם כבר) שאתה לפתע מאבד מהציניות שלך כשעוברים לדבר על שינוי (אבל עזוב, לא הייתה לי כוונה לצאת לאיזשהו "מסע צלב" נגדך, ומבחינתי הנקודה מוצתה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה בעמדתי. אינני ציני לגבי אף מפלגה. ברור לי שבפני כל מפלגה עומדים שיקולים אלקטורליים (טווח בינוני - עד הבחירות הבאות) ושיקולים אידיאולוגיים (טווח קצר - חקיקה בכנסת הקרובה, וטווח ארוך - השפעה על אופיה של ישראל), וכל מפלגה נאלצת לשקלל את השיקולים הללו לכדי החלטה על דרך פעולה. לא רק זה - השיקולים האלקטורליים הם תת-סוג של השיקולים האידיאולוגיים, משום שהמפלגה צריכה לשמור על כוחה ואף להגדיל אותו, אם היא רוצה להמשיך להיות בעלת השפעה אידיאולוגית על המדינה בעתיד. קרה והמקרה ואצל שינוי יש חפיפה מוחלטת בין השיקולים האידיאולוגיים לאלו האלקטורליים - שתי המטרות תוגשמנה בצורה מיטבית בממשלת אחדות חילונית. אצל העבודה, יש ניגוד בין שתי המטרות. זו הסיבה שטענתי שהמפלגה נמצאת במלכוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |