בתשובה לעוזי ו., 30/01/03 16:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי, חוץ מעניין המטרות ארוכות-הטווח, ומעבר ליתרונות מוחשיים כאלה ואחרים, פוליטיקאים רוצים כוח לשם כוח. כמו בכל תחומי החיים של החברה האנושית התחרותית. גם בתחומים אחרים אנשים מחפשים כוח, [או שליטה אם תרצו- שליטה באנשים, שליטה בנסיבות], אלא שבפוליטיקה, בגלל אופי התחום, המאבק על כוח גלוי יותר לעין. הרצון בכוח לשם כוח הוא צורך נפשי בסיסי, אם כי אני לא בטוחה אם הוא מולד, או מוקנה ע"י החברה התחרותית האמורה. לכן, בעיניי קו החשיבה הבלבני נחמד אולי כשעשוע, אבל לא כאופציה רצינית להבנת פוליטיקאים או פוליטיקה. הגיע הזמן שמישהו יגלה לפרופ' הטוב שפוליטיקאים הם -הפלא ופלא- בני אדם. ושככאלה היסוד הלא-רציונלי שבהם עמוק יותר ומשפיע יותר על פעולותיהם מאשר היסוד הרציונלי. כמו אצל כולם- גם אלה שמשלים את עצמם שהם רציונליים למהדרין. [ומוזר בעיניי שצריך בכלל להגיד את זה. זה לא ברור?...] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על זה שעוד לא קיבלתי תשובה לשאלה בתגובה 114077. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מה תגובה 125815? עז? כמו שכתב ירדניר, אם תבהיר, פה או שם, את תגובתך הקודמת אשתדל לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, היא מהיום. סליחה, טעות. אני עדיין עם (ומאחורי) ירדניר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשפרשן שחמט מנתח מהלכים של שחקן הוא צריך לקחת בחשבון חוסר-רציונליות? "הו, ברור למה הוא קידם את הפרש; כנראה הוא נזכר בסוס שממנו הוא נפל בגיל 5, טראומה קשה..." ואם את מתבוננת בעבודה של נגר שבונה כסא (ואני מניח כאן לצורך העניין שאין לך הבנה מיוחדת בנגרות), ואז הוא תוקע מסמר במקום שנראה לך מוזר, האם את אומרת 'אה, זה ברור, הוא הרי בן אדם ולכן לא רציונלי'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחמט הוא משחק ש/בנוי/ על הגיון, ויש לו מטרה ברורה- ל"שחמט" את היריב. זה אירוע בעל כללים ברורים, וגבולות ברורים. הפוליטיקה, לעומת זאת, אינה תחום מובחן ונפרד מהחיים, ואינה תחום ש/מבוסס/ על חשיבה הגיונית, בעלת כללים קבועים וידועים, שמקובלים על כל הצדדים. בפוליטיקה יש אינספור גורמים הגיוניים ואחרים, אחדים קבועים ואחרים- משתנים עם הנסיבות והאנשים; אין אפשרות מעשית להביא בחשבון את כולם כך שהמהלך המחושב יביא לתוצאה המקווה. לכן יש כאן כר נרחב לטעויות. בשחמט, אם יריבך, המוכר לך כשחקן חלש, עושה מהלך מוזר, אתה יכול לחשב מהלכים במשך X דקות, ואז להחליט שהאיש טעה. ולא משנה בכלל מה הסיבות הפסיכולוגיות לטעות- הוא טעה, ואתה מנצל את זה. אם היריב מנוסה- תשקיע X*Y דקות בניתוח המהלך, ואם לא גילית מלכודת, אז שוב- כנראה הוא טעה. ושוב- לא חשוב אם זה כי היה לו יום קשה במשרד, או כי הוא מתאבל על עכבר-המחמד שלו, שנפטר בטרם עת... הוא טעה, וזהו. ומפני שבניגוד לפוליטיקה שחמט הוא אכן משחק הגיוני, מוגדר וברור- אתה גם תגלה בסוף מי משניכם הוא זה שטעה. לגבי נגרות - אם אני (שאכן לא מבינה בנגרות) אראה נגר תוקע מסמר במקום מוזר, אני לא אגיד כלום, עד שאראה את התוצאה. אם התוצאה היא כיסא שנשבר ברגע שמישהו מתיישב עליו, אני בהחלט אחשוב שהנגר טעה. [אלא אם זה שנפל מהכיסא הוא אויבו הוותיק של הנגר..] בשתי הדוגמאות- שחמט ונגרות, המבחן הוא מבחן התוצאה. שחקן שחמט שמפסיד, אתה יכול להניח שהוא טעה. נגר שבנה כיסא רעוע- טעה. בפוליטיקה- קשה יותר לבחון תוצאות בצורה כזאת, ולהגיע למסקנה שהאיש טעה. אבל הקושי הזה לא צריך להוות פתח להנחת-יסוד שפוליטיקאים לעולם אינם טועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך עקרונית (וחולק בכך על בלבן), לכן אשאיר לערן או גלעד לענות, אם הם רוצים. לא עקרונית, אני חושב שנכון לייחס לפוליטיקאים הרבה פחות טעויות ואי-רציונליות מהמקובל; ושזה אפשרי ומתבקש, ברגע שנחשפים למרחב האפשרויות הע"בי המזעזע של מטרותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מסביר פוליטיקה ע"פ בלבן, אני יודע שאני בהכרח טועה. מובן לי שלהניח שפוליטקאים אינם טועים זה *שקר*. זו לא המציאות. הבעייה היא, שאם אני מוכן להניח שהם טועים, אני לא יכול להפריך את ההבנות שלי לגבי מטרתם. הרי אם אני מעלה היפותזה לפיה מטרתו של שמעון פרס לבנות גנים לאומיים, ומרשה לשימלה לטעות, אז אם פתאום הוא מכריז על פרוייקט במסגרתו נהרסים שלושה גנים לאומיים, זה לא שאני מסיק שההבנה שלי את מטרותיו שגוייה, אלא פשוט יכול לומר שהוא טעה. מה קרה, הוא בן אדם, לא? אז לא. אני לא מוכן לתת לו את הקרדיט לאנושיות. למעשה, אני חייב שלא לתת לו את הקרדיט הזה, כדי שלהסברים שלי יהיה איזשהוא ערך. ואזכיר, שכל מטרתי היא להסביר פוליטיקה *יותר טוב* מההסבר האינטואיטיבי שלי. לא האמת המוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל ניתוח של החלטות סביר לקחת בחשבון חוסר-רציונליות מסויים ("הוא ניסה את הפתיחה הזאת בתחרות הקודמת, ונכשל; לכן הוא בחר בווריאנט פחות תוקפני"; "היריב הבא שלו הוא אלוף-עולם לשעבר, ולכן הוא משתדל לסיים את הקרב במהירות ולנוח לפני המשחק הבא"). זה לא אומר שהסברים כאלה תמיד מוצלחים יותר מן ההסברים הרציונליים, אבל להתעלם מהם באופן מוחלט זו טעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קספרוב הפסיד את המשחק השלישי נגד הצעיר העמוק (שלנו!), והתוצאה בתחרות כרגע היא 1.5:1.5. בשני המשחקים האחרונים קספרוב החמיץ נקודה שלמה בגלל מה שנראה כחולשה אנושית/פסיכולוגית שגרמה לו לשחק מתחת לרמתו בנקודת מפתח במשחק (למרות זאת, הניחוש שלי הוא שקספרוב יתאושש ויכה את ג'וניור בהמשך). Go Junior!
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |