|
||||
|
||||
אבל אתה מבין מה הבעיה כאן, נכון? אם איננו מאפשרים פתורים מטעמים מוסריים, אם אנחנו מכריחים אנשים, בניגוד למצפונם, לשרת, האם אנחנו יכולים להתלונן על כך שהם יפעלו למען מצפונם בתוך צה"ל, בניגוד לחוקיו, אפילו? ובנוסף, מה זכות הקיום של מדינה, שאינה מסוגלת לשכנע די מאזרחיה להלחם בשבילה, על מנת שתוכל לשרוד? |
|
||||
|
||||
להיפך. לא רק שאיננו יכולים להתלונן על כך שהם יפעלו למען מצפונם בתוך צה''ל,אפילו בניגוד לחוקיו, עלינו לברך על כך. בהנחה שהקונפליקט בין מלוי התפקיד כהלכה ובין המצפון אינו מעשה של יום ביומו, ובהנחה ש''בעל המצפון'' הוא אכן כזה, ושהוא שקל את מעשיו (או אי מעשיו) לעומק, אנחנו יכולים רק להתברך באנשים הממלאים את תפקידם הצבאי תוך הקשבה מתמדת לצו מצפונם. |
|
||||
|
||||
האם אתה מברך על פעולתו של קצין המודיעין הנ"ל? |
|
||||
|
||||
אני לא מספיק בקיא בפרטים על מנת לחוות דעה על נכונות השיקול והמעשה שנקט אותו קצין מודיעין באותו מקרה ספציפי. אני בהחלט מברך על כך שקצין בצה''ל, העומד בפני הצורך לבצע משימה הנראית לו כבלתי מוסרית ובלתי ראויה, אינו פועל כאוטומט. |
|
||||
|
||||
לגבי ההערה הראשונה שלך, במידת האפשר היה רצוי להמיר שרות צבאי כזה בשרות אחר, ובלבד שהשרות האחר יהיה פחות או יותר באותה דרגת קושי. זאת לא מטעמי נקמנות, כמובן, אלא מהסיבות שפורטו בהודעה הקודמת. אם אי אפשר למצוא שרות תחליפי כזה, אני לא רואה מנוס מכך שבעלי המצפון לא יזכו להקלות, ואם מצפונם דורש מהם לעבור על חוקי הצבא הם ייענשו בהתאם. לא עמדה הומנית במיוחד, אני מודה, אבל אינני רואה דרך אחרת. לגבי ההערה השניה: מה זכות הקיום של מדינה, שאינה מסוגלת לשכנע די מאזרחיה לשלם מסים, על מנת שתוכל לשרוד? |
|
||||
|
||||
סרבן המצפון המפורסם מכולם, בן-ארצי אם אינני טועה, מבקש כל הזמן שירות אלטרנטיבי, קשה ככל שיהיה, אך לא מאשרים לו, ושולחים אותו למאסרים הולכים ונשנים על סרבנותו. ההשוואה בין מסים לבין שירות צבאי היא לא טריויאלית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |