בתשובה לאביב שניר, 29/01/03 23:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העם אכן חסר אחריות. צריך להחליף את העם. חבל שאי אפשר. על כן, אני משליך את יהבי על הפוליטיקאים בתקווה שיצילו אותנו מעצמנו. לא הבנתי איך הפסקה השניה שלך (''מדוע אריאל שרון חפץ וגו''') שוללת את מה שאמרתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אינך מקבל את עיקרון הכרעת הרוב? אתה טוען שיש לעקוף את הגיון העם על ידי הגיון הפוליטיקאים? "כולם הוא המושג המקובל על הדמוקרטיה-המילה אשר השתלטה על המאה ה-20. זאת העת לומר: מעטים ונבחרים. השוויוניות הדמוקרטית, האנונימית והאפורה, אשר טשטשה את כל הגוונים ושללה את ייחודה של האישיות, נופחת את נשמתה. הפאשיזם דוחה את הרעיון כי רוב, באשר הוא כזה, יכול לכוון את החברה האנושית. הוא שולל את העובדה כי ההמונים עצמם יכולים לשלוט באמצעות התייעצות תקופתית. הוא מחייב את אי השוויון הנצחי,הכדאי והמועיל שבין בני אדם, אי השוויון אשר לא ניתן לבטלו רק באמצעות זכות בחירה כללית." זוהי אמונתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שהקורס שלקחתי ביסודות הפאשיזם השפיע עלי, אבל לא עד כדי כך. אמונתי היא שלאנשים שטרודים בענייניהם הפרטיים יש עמדות פלקטיות משהו. לפוליטיקאים יש ראייה יותר חדה של המציאות הפוליטית, ולכן אני רואה בהם לא "נציגים" כי אם "נאמנים" - לא רובוטים שנשלחים לעשות בדיוק מה שהבוחרים אומרים להם, אלא משרת אמון, שהציבור נותן לפוליטיקאי ומתיר לו לפעול לפי מיטב הבנתו כדי לשרת את המטרות הכלליות שלשמן הוא נבחר. הציבור יכול להרים קול צעקה מפעם לפעם, כמובן, ואף לאיים בנטישת המפלגה לקראת הבחירות הבאות, אבל העובדה היא שככה זה מתפקד: דעת הקהל היא המלצה בלבד. שיקול שיש לקחת לטווח הארוך, אבל לא הכרח שנכפה על הנבחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ומפלגת העבודה עשתה כעצתך בקדנציה הקודמת, ישבה כגורם ממתן (?) בממשלת שרון, ואז, הציבור הוכיח שהוא לא רק יכול, בכח, אלא גם מבצע בפועל, לא רק לאיים, אלא גם לקיים, את נטישת המפלגה לקראת הבחירות הבאות. וכעת אתה, שמצהיר בריש גלי שלא נתת (ואף לא שקלת לתת) למפלגה זאת את קולך, מצפה ממנה לנהוג בהתאם לקו עליו הצהירה מפלגה אחרת (זאת בה אתה תומך), בניגוד למדיניותה של מפלגת העבודה ולטובתה, ובניגוד להבטחה אותה נתנה, ואליה היו מודעים, אלה אשר הצביעו עבורה. (1) ____ (1) ומבלי להמעיט בהשגה של שינוי, כמו גם בלי למזער את מפלתה של מפלגת העבודה, עדיין, זכתה האחרונה בקולותיהם של יותר בוחרים מאשר הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמצאת בקריאתו של לפיד למפלגת העבודה להחליף את מצנע. איך הוא היה מגיב אם מישהו ממפלגה אחרת היה מציע לשינוי להחליף אותו. הוא לבטח היה רואה זאת כהתערבות בוטה בענייני מפלגתו ו(בצדק) לא היה חוסך כנגד זה במילותיו החריפות. אבל כנראה שבשם האחריות הלאומית עליה נטלה לעצמה שינוי מונופול לאחרונה, מותר להגיד למפלגות אחרות מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שצורם עוד בעניין זה הוא שלפיד קורא להחליף את מצנע, עקב עמידתו של זה על קיום הבטחתו לבוחריו, הבטחה שלפיד הבטיח לבוחריו שמצנע יפר. ________ אפופידס, שהצביע שינוי בתיקווה גדולה בלב לחזור בבחירות הבאות לביתו הפוליטי האמיתי, אם המצב והמצע יאפשרו זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצפה? מקווה. אני כתבתי מאמר שלם שבו אני מסביר את האינטרסים השונים שעומדים מול העבודה כעת. ברור לי שכניסה לממשלת אחדות היא פגיעה אלקטורלית קשה בעבודה, ומצד שני - ממשלת ימין היא פגיעה אקוטית באינטרסים של מדינת ישראל כפי שמצביעי העבודה רואים אותם. לדעתי, בכל מקרה. אשמח אם נעביר את הדיון לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת ליכוד-מפד"ל-שינוי-עם אחד (61-62 מנדטים, תלוי בקולות החיילים) איננה ממשלת ימין, איננה מכילה חרדים, ואינה כוללת את העבודה. ברגע שאופציה זאת קיימת, סירובה של העבודה לאחדות איננו כופה על שרון ממשלת ימין, ולכן אין לה שום אחריות לבחירתו של שרון אם יחליט להקים ממשלת ימין. לכן, זכותה המלאה לפעול עפ"י האינטרסים שלה ושל 40% מבוחריה (לפחות). מה גם שאני מאמין שאופוזיציה חזקה היא גם אינטרס של מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התוצאות כפי שהן מדווחות ב-Yנט אכן תהיינה תוצאות האמת (ליכוד 38, מפד"ל 6, עם אחד 3 (וגם חד"ש 3)), הממשלה שתיארת, פלוס ישראל בעליה, בסבירות לא מועטה, עשויה להיות הממשלה שתקום. אם כי אני אבין את שרון אם הוא ימשיך במאמציו להרחיב את הממשלה גם אחרי הקמתה. זו לא הממשלה היציבה ביותר שניתן להעלות על הדעת. השינוי הקט שהביאו המעטפות הכפולות עשוי לשנות לגמרי את התמונה, ולאפשר את אותה קואליציה שאני (וגם אתה, בהודעה הזו) הזכרתי. ירידתה של עם אחד לשלושה מנדטים ועליית שווי הקואליציה הזו ל-64 מנדטים הופכת אותה להרבה פחות בעייתית ממקודם. זה, כנראה, יאפשר לעבודה את המילוט מהצורך להצטרף לממשלה. ובכל זאת, אני מוכן לשים כסף שעד סוף הקנדציה לפחות חלק ממפלגת העבודה תצטרף לקואליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עם אחד ושינוי יכולים לשבת באותה הקואליציה? לעומת זאת, גם בלי עם אחד יש לממשלת ליכוד, שינוי, מפד"ל וישראל בעליה 61 מנדטים, שזה לא הרבה, אבל מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי - הצטרפותה של עם אחד היא בעייתית, אבל אני מאמין שניתן יהיה להגיע לפשרה אפילו בינה ולבין שינוי. ההנחה היא שאף מפלגה לא עומדת לקבל את כל מה שהיא רוצה תוך קנדציה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם אחד רוצה שכר מינימום של 1000 דולר, שינוי תבקש להעמיד אותו על 400 דולר, והפשרה של 700 דולר היא בערך מה שקיים היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מעדיף אותה, וגם אתה, אבל יש לי תחושה ששנינו נתאכזב, ומה שנקבל יהיה ליכוד-מפד"ל-ש"ס-אגודה-עם אחד. אם אכן תקום ממשלת ליכוד-שינוי-מפד"ל-וכו', אני מסכים אתך שחלק ממלפגת העבודה יזחל אליה באמצע הקדנציה. אני אפילו מייחל לאפשרות כזו, שתאפשר למצנע או מחליפו) לקחת שמאלה, להקים את מס"ד ולבנות אלטרנטיבה. הצטרפות מפלגת העבודה *כולה* לממשלה כעת תהיה מכת-מוות לאפשרות הזו, ולכן מכת-מוות לאפשרות של אופוזיציה לוחמת לשרון וכתוצאה מכך גם לדמוקרטיה הישראלית בכלל. בינתיים, אגב, טומי מוכן לשבת עם יהדות התורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אני מודה שחלק מתחזיותי מושפעות לא פחות גם ממשאלות לב. מי אמר שלא נותרה תקווה בליבנו? מישהו מסכים איתי! הידד! כן. ראיתי. לא מפתיע, למעשה. אגב, סביר להניח שלפיד מסתמך כאן על העובדה שיותר משהוא לא רוצה לשבת עם החרדיות, החרדיות לא רוצות לשבת איתו. ובכל זאת, גם אם יה"ת תכנס לקואליציה, שינוי תמדד במבחן התוצאה, ועצם הישיבה בקואליציה כזו לא תזקף לרעתה בבחירות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |