 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקמפיין של שרון דיבר מההתחלה ועד הסוף על ממשלת אחדות. גם הקמפיין של שינוי. אם מצנע היה מקבל בהכנעה את ''רצון העם'', הוא היה מצטרף לממשלה הזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שרון+לפיד=52 מנדטים. גוש הימין=67 מנדטים. אז מהו רצון העם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוש הימין מינוס ליכוד1 = 30 מנדטים. 30<52 1 אולי די כבר לכנות מפלגות על שם העומד בראשן?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינה שמאלית תחתונה של סקר "דיאלוג" עבור "הארץ": 36.5% מעדיפים ממשלת אחדות חילונית, עוד 26.6% מעדיפים ממשלת אחדות עם הדתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''רצון העם'' שלך אינו יכול לכפות על ראש מפלגה פוליטית, שנבחר עפ''י הצהרותיו, להיכנס לממשלה שאינו רוצה בה. בדיוק כמו ש'האינטרס של העם היהודי' כפי שגילית מבינה אותו, אינו יכול לכפות התנהגות דתית על מי שאינו דתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הוא לא יכול לכפות שום דבר על אף אחד. אבל אני כן יכול לטעון שהאמירה כאילו מצנע "מקבל בהכנעה את צו הבוחר" ולכן הולך לאופוזיציה פשוט אינה תואמת את המציאות - מציאות בה "צו הבוחר" הברור ביותר הוא השאיפה לממשלת אחדות. מצנע לא חייב לעשות שום דבר בנידון, כמובן. לנגד עיניו עומדות כיום שתי שאלות: איזה צעד יועיל לעבודה מבחינה אלקטורלית? ואיזה צעד ימלא בצורה המיטבית את האינטרסים של מצביעי העבודה? אני בסך הכל הצעתי את התשובות שנראות לי נכונות. מה מצנע יבחר לעשות - זה עניינו שלו. אני הרי לא יכול להעניש אותו. את הקול שלי הוא לא יכול לאבד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ה''עם'' זה מי שבחר את מיצנע, אז זהו ה''עם'' שבחר את מצנע כי הבטיח שלא ישב בממשלת אחדות, חזור ושנו. כלומר, הוא לא ממש צריך להיכנע לרצון העם (בוחריו) כי זהו רצונו שלו הוא ( של המפלגה). אם ''רצון העם'' שאליו מצנע היה צריך להיכנע, זה רצונה של מפלגת הליכוד, אז אולי בעצם מצנע , אם הוא באמת רוצה להיות נבחר ציבור הגון... צריך להתעלם מרצון האנשים שבחרו בו. אולי משום שאמר שלא יעשה מה שהליכודניקים רוצים. אולי, או שהתבלבלתי. או שמצנע התבלבל, או שהימין התבלבל. מהתחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
66% ממצביעי העבודה רוצים את העבודה בממשלה. 76% רוצים את שינוי בממשלה. סיימנו? תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שמדובר בדעתי האישית בעניין. 66% ממצביעי העבודה כבר לא יודעים מה הם רוצים (או לפחות רוב מתוך אלה) כי כל המדינה, כולל אוסף הנבלות של מרכז מפלגת העבודה (פואד, איציק, רמון ואחרים שאין להם אוריינטציה פוליטית לבד מביחס לכסאות) עסוקים במשימה של להפיל על ה'שמאל', שוב את האשמה על המצב המדיני הצפוי. אפשר להסיק מכך, כי השמאל המתון לא יכול לסבול יותר לשמוע שהוא אחראי לכל כשל שישנו כאן. זו באמת אחריות לא מציאותית, ומה שאתם צופים בו זו תבוסת האגו והסיבולת כנגד ההאשמות. שלא בצדק. הימניות ניצחה לא רק בקלפי, אלא גם בעמידותו של כושר השיפוט השמאלני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |