|
||||
|
||||
חוץ מהעובדה שפוצצו לך קצת את הבלון למעלה, אני אציין ששינוי לא ביקשה להיות מפלגה שמרכיבה קואליציה. כל הקמפיין שלה כוון בבירור להצטרפות לקואליציה - ולא סתם, אלא קואליציה עם שתי מפלגות שבתחילה נראה היה ששתיהן תהייה לפחות כפולות בגודלן ממנה עצמה. היא לא באה לפתור את בעיות הבטחון של ישראל - עמדתה היא שבממשלת אחדות חילונית, מה שתסכמנה עליו שתי המפלגות הגדולות, יהיה מקובל עליה. היא באה לעשות בבעיות הכלכליות והחברתיות של ישראל, ולדחוף לכיוון הפתרון המועדף עליה - פתרון ליברלי חילוני. כל זה, כמובן, לא אומר שמה שאמרת בפיסקה האחרונה שלך הוא קצת מטופש - האם היית אומר ב-77' שאסור להצביע למחל משום שזו מפלגה שאין לה מסורת שלטונית? מה רע בלהחליף את השלטון ככה מדי פעם? מה רע באופציה שלישית? אם זה עבד באנגליה, זה יכול לעבוד גם אצלנו. |
|
||||
|
||||
איפה פוצצו לי את הבלון? בנודע לפסקה האחרונה - להיפך. מפלגת החירות הייתה מפלגת שלטון החל משנות החמישים, ואם אינני טועה לאחרונה מישהו כתב באייל שבגין היה שר בלי תיק מתישהו בגלל שהיה עליו לקחת את תפקיד ראש הממשלה מתישהו. שינוי אינה כזו, אם טומי לפיד יבחר לראשות הממשלה הוא באמת לא ידע מה לעשות עם עצמו. |
|
||||
|
||||
חרות מפלגת שלטון החל משנות החמישים? יש משהו שאנחנו לא יודעים? חרות הצטרפה לממשלת האחדות שהוקמה לרגל מלחמת 67', בגין הפך לשר בלי תיק (בתקופת כהונת הממשלה ה- 13). זהו, עד 77'. הנה קישור לשימושך: |
|
||||
|
||||
רוצה לומר: מפלגה שנתפסה כאלטרנטיבה שלטונית. מפלגה שהכריזה על עצמה והוכרה בציבור כאופוזיציה אמיתית. |
|
||||
|
||||
אבל זהו בדיוק, שהיא לא נתפסה ככזו עד שבגין נכנס לאותה ממשלת חירום (ויצא ממנה די מהר, אגב). בלי חרות ומק''י. זו לא הייתה סתם סיסמא, אלא אמת מקובלת. חרות הוכרה כאופוזיציה, אבל לא כאלטרנטיבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |