|
||||
|
||||
כרגע מודיע מצנע שלא ילך לממשלה עם שרון. נקווה שזה אכן יתממש. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן בבקשה לוותר על לשון רבים? לא זכור לי שאני, למשל, הבעתי בפניך דעה כזו. |
|
||||
|
||||
השאלה הנשאלת היא מה עדיף. ממשלה ימנית ששרון הוא הצד השמאלי שלה והיא עדיין אם החרדים בפנים? או ממשלה חילונית אם שינוי ועבודה (אולי מפדל) אשר שרון הוא הצד הימני שלה העבודה מושכת שמאלה, ולכלכלה אין דחיפה של כוחות שוק שהתרומה שלהם לא מלאה. לא אישית ניראה שממשלה ימנית במשך 4 שנים זה יותר רע למדינה מאשר ממשלה חילונית. ואגב זה מה ששרון +- הבטיח לבוחרים כך שאין לו בעיה לעמוד בהתחיבות שלו, הבעיה היחידה שהיא של מיצנע האיש שהסכים לקחת על כתפיו מפלגה גוססת ולנסות להציל אותה. |
|
||||
|
||||
לטעמי האפשרות הראשונה עדיפה. ממשלת אחדות היא מתכון לקיפאון (בכל התחומים) ולעומת זאת ממשלת ימין (שהוא הגוש שקיבל את רוב הקולות) תיאלץ לפעול בניגוד לדרכה או לקרוס מוקדם מהמתוכנן. בשני המקרים היא עדיפה על פני ממשלת אחדות. |
|
||||
|
||||
ממשלה ימנית תהיה בת 70 מנדטים. 70 מנדטים זו לא ממשלה צרה. זה אפילו יותר רחב מאשר ממשלת אחדות חילונית (68 מנדטים). אין שום סיבה שממשלה כזו תיפול, אלא אם הליכוד בעצמו יפיל אותה. |
|
||||
|
||||
מדוע קיפאון? מה שהיה עד עכשיו היה שליכוד גם אם רצה להזיז דברים היו בכל מקרה 19 מנדטים כך שלא הייתה לו ממש יכולת לזוז ולעשות. נכנס למפה כוח חדש ושונה שיכול אולי לשנות שיטה וגישות. ממשלת אחדות חילונית תיצור שינויים במתוך זה שהמפלגות יהיו לא חרדיות , שינויים בחוקים יתחילו להיות כיוון שהעבודה תוכל לחיות בקלות אם מה ששינוי רוצה והליכוד ימתן את שינוי אבל כל עוד הוא בשילטון ויראה שינוי שמועיל לעם זה טוב לו. עכשיו נכון גוש ימין יאלץ לפעול בדרכו אולם כמו שאתה מאמין וגם אני גוש כזה יכול ליצור הרס, מניסיון החיים שלי הלא מספיק ארוך , לתקן דבר הרוס הרבה יותר קשה מאשר למנוע הרס. מה שאתה אומר שהם יפוצצו נחיה אם זה שנתיים או 4 שנים כמה שיחזיקו מעמד אולי נעבור מלחמה באמצע ואז אולי העם יהיה יותר הגיוני ויחליט לבצע שוב שינוי בדעותיו. אני מעדיף שלא להכניס את הראש למיטה חולה שכזו ולנסות שינוי אמיתי בגישה, שינוי בכלכלה ולראות אם עבודה מול מעמד הביניים תועיל, קיצוץ ההתחיבויות לשטחים (1) ולמפלגות החרדיות(2) שלשתיהן שרון לא ממש יהיה חייב טובה כיוון שהן לא יוכלו להפיל אותו. כל עוד הן לא יושבות איתו בממשלה ויש לו גב משתי מפלגות גדולות בלבד (3) 1. כמו שכבר נאמר מי שהםפריע לשרון לבצע גדר היו המפלגות הימניות אם הן לא יהיו בממשלה הן לא יוכלו להפריע. אם שרון יצליח להסיק הסכם העם יהיה איתו כשם שהיה אם בגין באותה תקופה. כבר נאמר כי לימין יותר קל לעשות שלום מאשר לשמאל. 2. במקרה של החרדיות יהיה לו בגלל המצב הכלכלי קל יחסית לצאת מהבלגן ולטעון שאין מספיק כסף כרגע בשביל הכל וזה או גדר או החרדיים ואז מפלגת העבודה ושינוי שוב יתמכו בו ושוב לא יהיה חשש לנפילת הממשלה. לכל מקרה את שס ושיטותיהם הוא כבר מכיר טוב מידי והוא נילחץ על ידיהם כבר יותר מפעם אחת, לא משנה מי יהיה שר אוצר הוא יהיה חייב להתחיל אם קיצוצים גדולים וכל עוד שרון לא ילך למרכז לא ממש יהיה מאיפה לקצץ. 3. מצב שבו יש שלוש מפלגות במשלה אומר שאין צורך ב27 תיקים וניתן בקלות לחזור ל18 שרים כאשר לליכוד כ10 לעבודה ולשינוי כ4 לכל אחד. + שירנסקי שיכול גם כן להצתרף ולהיות או שר או סגן שר (שלושה מנדטים סך הכל). |
|
||||
|
||||
יש אפשרות של ליכוד + שינוי + מפדל + ישראל בעליה. ללא חרדים, ללא ימין (איחוד לאומי) וללא שמאל (עבודה) איך זה נשמע? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. אשמח לחזור. אבל לא בטוח שזה יסתדר... |
|
||||
|
||||
+ עם אחד ככה יהיה מעל 60 מנדטים |
|
||||
|
||||
יש הבדל גדול בין שלוש מפלגות לבין חמש כמו שציינתי בתגובה שנימצאת למעלה. הורדת כמות השרים כהתחלה, יכולת לנהל ממשלה בין 5 דעות לכל נושא. לכל מיקרה שינוי אמרה שהיא תיכנס רק אם יהיה אחדות אם העבודה אם אני זוכר נכון, אולי מספיק לה אחדות בלבד. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך הליכוד יכול ללכת עם שינוי. זו תהיה בגידה בציבור דתי לאומי גדול מאוד, וגם חרדי, שמצביע ליכוד. אני אישית מכיר דתיים לאומיים שאומרים בנחרצות שאם שרון הולך עם לפיד, הם פורשים מהמפלגה. שלא לדבר על ישיבה של המפד''ל עם שינוי. |
|
||||
|
||||
ישיבה של המפד''ל עם שינוי היא לא בעייתית. השד לא באמת נורא כל-כך, וכמה ימים לפני הבחירות אפי איתם ולפיד החליפו דברים ביניהם באחת מתוכניות הטלוויזיה ברוח ידידותית מאוד. לשינוי אין בעיה עם המפד''ל, ואם שתי המפלגות תשבנה ביחד, לא יקשה עליהן להגיע להסכמה ברוב הנושאים. לדעתי. |
|
||||
|
||||
חשבתי ששינוי מתנגדת לחקיקה דתית, ולא תצטרף לממשלה שלא תקבל נישואים אזרחיים. |
|
||||
|
||||
שינוי מתנגדת לחקיקה דתית, ושינוי שואפת ליישם נישואין אזרחיים בישראל. כן. אבל אלו שאיפות, ולא קווים אדומים. הקווים האדומים הובהרו, ואף אחד בשינוי לא חשב לרגע שכל דרישותיה של המפלגה תתגשמנה כבר בממשלה הראשונה בה תשב. הפוליטיקה, הרי, היא אמנות הפשרה, ולשינוי, ברוך השם, יש הרבה על מה להתפשר. הנושאים העיקריים של שינוי, אני חושב, הם דברים שבמפד''ל יוכלו להסכים איתם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ביטול חוק טל וצמצום התקציבים לחרדים, פלוס חוקים כלכליים שמיועדים לשפר את מצבו של מעמד הביניים על ידי הורדת מיסים דרך צמצום מדינת הרווחה. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שבמהלך מערכת הבחירות הבהירו בשינוי שאלה הקוים האדומים, למעשה, לפי http://www.shinui.org.il/data/elections/Images/Ad53l... ביטול חוק משפחות מרובות ילדים, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, ביטול המונופול של הרבנות קודמים לצמצום התקציבים לחרדים. לפי http://www.shinui.org.il/data/elections/Images/Ad81l... "שינוי לא תצטרף לממשלת ימין". לפי http://www.shinui.org.il/data/elections/Images/Ad93l... אין הבדל בין יהדות התורה לש"ס. |
|
||||
|
||||
מרובות ילדים. אכן, שכחתי. גם זה קו אדום. כל השאר הם שאיפות, וקשה לי להאמין שמי ממצביעי שינוי האמין שהמפלגה תשיג את כל מטרותיה בקדנציה אחת. אנחנו נשמח אם כן, כמובן. נכון, והיא לא. נכון. פה אני אישית חולק על העמדה הרשמית של המפלגה, ואני חושב שבקונסטלציה מסויימת, ממשלה עם יהדות התורה היא דבר נכון. הכל תלוי בקווי היסוד שניתן להגיע אליהם. וכמובן שאסור ששינוי תצטרף לקואליציה עם יהדות התורה שיש בה פחות מ-66 מנדטים. |
|
||||
|
||||
מתברר שהיא דווקא כן... |
|
||||
|
||||
כן, אבל שינוי עדיין לא בשלה מספיק על מנת להתחיל בפשרות מסוג זה. אם שינוי רוצה להמשיך לגדול מן הבחינה האלקטורלית (ויש לה פוטנציאל להמשיך ולגדול בעתיד) עליה עדיין להציג קו חד וברור, עם כמה שפחות פשרות. או שיצליחו למשוך לכיוון שלהם, באופן משמעותי, בזמן ישיבתם בממשלה, או שימשיכו להבשיל ולגדול באופוזיציה. יותר מדי פשרות ומפלגה זו תמצא את עצמה קוטנת למספרה הקודם, לדעתי. אני יכול להגיד זאת בבטחון לגבי קול אחד שקיבלה שינוי, בבחירות אלו1. לגבי שאר הקולות, אני כמובן מנחש. __________ 1כמו שאומרים בצבא: זה לא איום זו הבטחה ;) |
|
||||
|
||||
מסכים, הרשה לי להוסיף: שינוי עשתה הון פוליטי גדול מאוד בהצהרתה שלא לשבת עם החרדים וכן לשבת עם העבודה והליכוד בלבד. אבל היא גם עלתה על עץ מאוד גבוה, שירידה ממנו אומרת נזק אלקטורלי רציני. אם שינוי נכנסת לממשלת שרון בלי העבודה, זה יחשב לצעד ראשון של חוסר אמינות וכסאולוגיה מצד לפיד. גם לכניסה לממשלה עם המפד"ל ואגודה יהיה מחיר לא פעוט. |
|
||||
|
||||
אגב שנוי, שהכריזה (לאחר הוודע תוצאות הבחירות) כי לא תשב עם החרדים, הצהירה כי אינה פוסלת את המפד"ל ואת האחוד הלאומי. מישהו אמר ימין? |
|
||||
|
||||
אבל שרון כל פוסל. ולא ברור לי משהו אחד - האם שינוי מתנגדת לישיבה עם אגודת ישראל? כמה וכמה פרשנים העריכו שהממשלה שתוקם תורכב גם משינוי וגם מאגודה, ולא ברור לי איך ולמה. שינוי גם הכריזה כי בעת מלחמה תשב עם ש"ס - מהטיל הראשון ועד הטיל האחרון. לאילו טילים הם התכוונו אני לא בטוח, אבל מה עם האפשרות שהמלחמה תמשך 4 שנים? :-) |
|
||||
|
||||
מדובר על כך שהאגודה תהיה בקואליציה אבל לא בממשלה, כך שפורמלית שינוי לא תחרוג מהבטחתה. |
|
||||
|
||||
ישיבה של המפד"ל עם שינוי היא קצת בעייתית. המפד"ל קצת התחרדה, וממילא יש לה רגשי נחיתות מול החרדים, כך שברגע ששינוי תתחיל בקידום החקיקה המהפכנית שלה, יופעלו לחצים כבדים על המפד"ל. אבל אני מסכים שבסופו של דבר שתי המפלגות כן יכולות לשבת ביחד, עדיין, לדעתי שינוי תלויה לחלוטין במפלגת העבודה (צעקתי את זה על הפרשנים בטלוויזיה מתחילת הערב, אבל אף אחד לא הקשיב לי), ואני לא רואה כמעט שום קואליציה הגיונית אחרת שהיא יכולה להשתלב בה, זאת כאשר ברור שאין חיה כזאת של ממשלה שכוללת בתוכה גם את שינוי וגם את יהדות התורה (לפחות את זה ירון דקל הואיל בטובו לציין). האפשרות היחידה ללא העבודה היא קואליציה של: ליכוד + שינוי + מפד"ל + עם אחד + ישראל בעליה. קואליציה מקרטעת של 63, שתלויה לחלוטין, למשל ב"קפריזות" של עמיר פרץ, עם דרישות כגון שכר מינמום של 1000 דולר, ועוד. אני גם לא רואה שום סיבה הגיונית למה ששרון לא ילך על אותה הקואליציה בדיוק, ורק ישלוף משם את את שינוי ויכניס במקומה את ש"ס ויהדות התורה. כך הוא גם ירוויח עוד מנדט, וגם לא ישבור את הברית ההיסטורית-אידאולוגית עם החרדים. |
|
||||
|
||||
מאז 1977 לא היה מצב של מפלגה אחת בראש. הפרש של 18 מנדטים בין המפלגה הראשונה לשניה אומר דבר פשוט: אין אפשרות קלה להפלת הממשלה. התיקו נגמר. תתרגלו. היום כבר אין את אותה יכולת סחיטה שהכרנו. לכן תיתכן גם ממשלה צרה שאינה לחיצה מידי. |
|
||||
|
||||
מאוד משכנע. הרבה סיסמאות שלא קשורות לכלום ולא מוכיחות כלום. אגב, ב92 הפער בין הליכוד לעבודה היה 12 מנדטים, אבל למקרה שזה לא מובן מאיליו, הפער הרלוונטי הוא הפער בין הגושים, לא זה שבין המפלגה הראשונה לשניה, או בין השלישית לרביעית. אתה מוזמן להציע כאן את הרכב הממשלה הצרה שאינה לחיצה מידי. |
|
||||
|
||||
1. האם יש בכנסת הנוכחית מועמד להרכבת הממשלה חוץ משרון? כמובן שאין. מי המתאבד (פוליטית) שיתמוך במצנע? טומי לפיד יחבור לשמאל? הרי הבידול מהשמאל בנה אותו. אין תסריט כזה! יש לך מועמד אחר שיזכה לתמיכה? בבקשה תגיד. 2. מי ירצה בחירות חדשות בקרוב? אף אחד לא קם. רק שינויים דרמטיים במפת המלחמה בטרור או התרסקות כלכלית וכו' יכולים לדרבן מפלגות ללכת לבחירות בקרוב. לכן, לפחות בחדשים הקרובים שום דרישות קואליציוניות לא יסכנו את מעמדו של הליכוד ושל שרון. וזה בכלל לא משנה איזו ממשלה תקום- אם בכלל. |
|
||||
|
||||
דווקא יש מועמד: בנימין נתניהו. הגם שהוא מס' 2 בלבד ברשימת הליכוד, החקירות נגד שרון ובניו עומדות להתחדש ולגרור את שרון עמוק לבוץ - אני לא אופתע אם עד סוף השנה (2003), ייאלץ שרון לפרוש ונתניהו ימונה לראש הממשלה, בלא בחירות חדשות. (לגבי הסייפא, אינני בטוח שהדבר אפשרי חוקית). |
|
||||
|
||||
והסיבה לכך היא השינוי בחוק הדורש אי-אמון "קונסטרוקטיבי", כלומר 61 ח"כים המציעים מועמד אלטרנטיבי להקמת הממשלה. לכן די ברור לי ששרון יחיזק בלי להילחץ לפחות עד התקציב הבא (ועד אז, מי יודע מה יקרה). צריך לזכור שממשלת הימין שהתפרקה כאן, אצל ביב ב- 1996, התפרקה תחילה כאשר הליכוד התפרק ואיבד ח"כים על רקע האשמות בשחיתות ועל רקע פגיעות אישיות מביבי (איציק מרדכי , מרידור, מילוא, דויד לוי). הסיכוי שזה יקרה הפעם הרבה פחות סביר, כי הסיעה יותר ימנית משרון, והוא לא נוטה לדרוך על בהונות. לכן, לצערי, ממשלת שרון תהיה יציבה מאוד ואולי אפילו תחזיק את מלוא 4 שנותיה. |
|
||||
|
||||
1. אתה ממשיך לציין נתונים שאינם רלוונטיים לשום דבר. אף אחד לא צריך לחבור אל מצנע, מספיק לא לחבור אל שרון. כאמור, אתה מוזמן להציע כאן את הרכב הממשלה הצרה והלא לחיצה עליה אתה מדבר. בסיטואציה הנוכחית (עבודה לא הולכת לאחדות, שינוי לא יושבת עם חרדים) כמעט בלתי אפשרי להקים ממשלה כזאת, במיוחד כל עוד שרון ממשיך לפסול את האיחוד הלאומי. |
|
||||
|
||||
מול הנאום: באתי! ראיתי! הפסדתי! היה קשה שלא להרהר שאולי קם סופסוף יורש ראוי לשמעון פרס. ________________ האלמוני הארסי עדיין תמה כיצד פתק ההצבעה שלו לא בלם את קריסתה של מרצ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |