בתשובה לאור, 28/01/03 20:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצעתי משהו דומה באחת התגובות בדיון - ליצור את צורת הרבות על ידי הוספה של הסיומת 'נה' לצורת הרבים עבר בגוף שלישי - ''צעדונה'', ''אכלונה'', ''הלכונה'' וכו'. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לסבך עוד יותר את ההבדלה העברית בין זכר ונקבה, שאין לה אח ורע בשפות אירופה (ואם מישהו מכיר שפה שבה יש כזו הבדלה, שיגיד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרדית יש הבחנה בין זכר לנקבה. ומה כל כך מסובך בהבחנה בין זכר ונקבה בעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרדית אין שינוי של צורת הפועל בין זכר לנקבה. "אתה הולך" ו"את הולכת" שניהם tu 1 vas . וכך גם בזמנים אחרים וכו'. 1 אמור להיות כאן גרש מעל האות u, אבל אין לי כח לחפש איך עושים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע על ספרדית, אבל בצרפתית ואיטלקית, אחיותיה למשפחה הרומאנית, יש הבדל בין זכר לנקבה בתארי שם, שמתגלגל להבדל בפרטיציפ עבר (כמו gone באנגלית), שמתפקד כחלק מהפועל בזמנים מורכבים. (מי שזה סינית בשבילו שיתעלם, זה לא מעניין). בשפה אירופית אחרת, רוסית, יש הבדל פשוט וחד משמעי בין זכר ונקבה בצורת העבר של הפועל. אבל לא הייתי לוקח את הרוסית כמופת של פשטות. למשל, יש שם מין דקדוקי שלישי (נייטרלי), עם צורת עבר משלו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולם בצרפתית בזמן העבר המורכב כותבים: il est alle לעומתelle est allee כאשר הe הראשונה במילה האחרונה בכל אחד מהמשפטים מסומנת באקסוט.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם שמית. וככל הידוע לי (ולא מניסיון אישי) זוהי תכונה מאפיינת של הרבה שפות שמיות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |