|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שכנראה לעולם לא נקבל את המידע הדרוש כדי לשפוט את המעשה שעשה. כל מה שרציתי לאמר הוא שמצא חן בעיני עצם העובדה שהוא חשב על שיקולי מוסר. כמו כן אני לא חושב שמוסר הוא זכות או חובה בלעדית של לוחמים ושל אנשי אמ"ן מחקר. אני מעדיף להשתמש במונח "לא מוסרי" ו"לא מוסרי בעליל". מדובר במשהו שאדם צריך לבדוק מול מצפונו ולא מול כל קובץ חוקים או הוראות. גם אם מחר המטכ"ל/הכנסת/בג"ץ יחליטו לבטל את המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל" ויחליטו שכל פקודה היא חוקית, עדיין מוטלת החובה לסרב. לגבי השיבוש: אכן יש טעם לפגם בשיבוש מול סירוב גלוי. עם זאת, נראה לי שהמקרה הזה מדגים את הטיעון שהסרבנים ה"כלליים" טוענים כנגד אלו שתומכים בסירוב לפקודות ספציפיות: (1) מאוד קשה לעמוד מול הלחיצם החברתיים ולסרב לפקודה (2) ברוב המקרים יהיה לידך מישהו אחר שיבצע את הפקודה במקומך ולכן לא עשית בזה כלום. |
|
||||
|
||||
אינני מצפה מאוסף מודיעין שיהיה רובוט. אבל מצד שני, אינני מצפה ממנו שיקח לעצמו זכויות שאינן שלו, מבחינת קבלת ההחלטות. אכן, דוגמה זו מצביעה על הבעיה בטיעון ה''שרת והשפע'' של מתנגדי הסרבנות. אני חייב לומר, שהייתי מעדיף לו העניין היה מגיע לביהמ''ש, וניתן היה להתבונן שוב, בעין המשפטית, על כל נושא הפקודה החוקית, הבלתי-חוקית, והבלתי-חוקית בעליל. |
|
||||
|
||||
במקרה הספציפי הזה אני מסכים איתך. אבל סביר יותר שאותו קצין דווקא כן ידע בדיוק מה הולך לקרות ומה הרקע לפקודה שהוא קיבל, לא פחות ואולי יותר מאותו הטייס שהיה אמור ללחוץ על ההדק. למשל, אם אותו מקבל ההחלטות היה מחליט (ולא בניגוד לנורמה) להוריד לשטח את הפקודה בלי לפרט יותר מדי על מה, מי, ולמה. |
|
||||
|
||||
יש כל כך הרבה דוגמאות לדברים נוראיים שאנשים עשו ''משיקולי מוסר''... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |