בתשובה לכליל החורש נאורי, 27/01/03 9:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את ה-ת' היה צריך, לדעתי, לצרף כבר מזמן לקנון העברי המקובל, ולהסיר ממנה את הגרש הארור הזה. למה מותר "בבית" אבל אסור "תבית"? וזה שאנשים בולעים הברות כשהם מדברים ממש לא אומר שהם חושבים שבמילה "צריך" יש רק שתי אותיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 25820 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בטח תשמח לשמוע שבכתב הכרמלי מחברים את מילית היחס ו-ה' הידוע כך: "halaxty lha bayit" (ה' אילמת), ולכן גם "tiqqanty tha bayit". הכל נקי ותקני לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר הכתב הכרמלי גם משנה את כללי העברית הקיימים? ולמה ה-h נותרת אילמת? למה לא כמו בצרפתית, להסיר אותיות שנעלמות ולהחליפן בגרש (d'arcy, למשל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, הכתב מאפשר זאת. הכל תלוי בתקן שיקבע. אבל אני חושב שזו הדרך הברורה, הפשוטה והשימושית ביותר, ועד שיהיה תקן ככה אני כותב. אגב, זה לא חדש: ראיתי שלפחות גם הברסלבים כותבים את ה' הידיעה אפילו כשהיא באה לאחר ל', ואז ה-ל' מנוקדת בשווא נע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז שומעים את ה-ה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תכתוב את השווא-נע: le'ha- | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברסלבים דווקא; זו צורת כתיבה המקובלת בספרות הרבנית האשכנזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים (בקשר ל-ת') ומסכים מאד (בקשר לגרש). לסלק תגרשים המיותרים, ומיד! ואגב - יש לכך תקדים. באגרות בר כוכבא שנמצאו במדבר יהודה יש שימוש עקבי ב"ת" (צמודה למלה שאחריה) במקום "את ה" (לצערי הטקסטים אינם לפניי. עד כמה שאני זוכר, הם ניחנים בחיוּת, ואפילו "מודרניות", מפתיעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 124642 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |