בתשובה לדני, 26/01/03 21:49
Jai guru deva 124213
מה לדוואנאגרי ולהגיה העברית? מה תעשה עם האותיות המיועדות לעיצורים הרטורפלקסיים והמנושפים? תשייך אותן שרירותית ל-ח', ע', ש' שמאלית, ק' (או כ') וכו', ללא קשר להגייתן המקורית? אז מה הועילו?

ובעצם, גם דוואנאגארי משתמש בניקוד (להבדיל מאותיות "שלמות") לסמן תנועות. אז תודה, אפשר כבר להישאר עם הא"ב העברי. אם נורא מדגדג לך, יסד תנועה להוספת "אוֹם" לא"ב העברי.
Jai guru deva 124231
לא אמרתי, שבהכרח יש לעשות זאת. רק ציינתי, שכתב זה יהלום יותר את העברית, מאשר זה הלטיני. והוא גם יפה וקומפקטי הרבה יותר, ושלא כמו בכתב העברי (או אלו האירופאיים), ניתן לדעת, מייד, היכן מונחים הטעם והמשקל בכל מלה ומלה, בשל ההבחנה הברורה בין תנועות קצרות וארוכות.

ובאשר להתאמת העיצורים, ניתן, למשל, להחליט, כי क (קא) תוכל לייצג קו"ף, ואותה אות עם נקודה מתחתיה - כ"ף. לייצוג גימ"ל רפה ניתן לשים נקודה מתחת ל-ग (גא), ולייצוג עי"ן - להאריך את הנקודה לקו. झ (ג'הא - חכי, קולי ומנושף) תוכל לייצג כ"ף רפה, לייצוג שי"ן שמאלית ניתן לשים נקודה מתחת ל-स (סא), וכן הלאה.

אני בהחלט בעד לשמר את הכתיב העברי כמות שהוא, מבלי לשנות דבר; אבל, אם כבר רוצים כל-כך לשנות, ולהחליף לכתיב אחר ושונה - אז לכל הפחות, שיוחלף למשהו קומפקטי, יעיל וטוב... ולא לכתיב הלטיני!!
ועוד הערה בנוגע לח' 124239
בהינדית, מייצגת האות ख (קהא) עם נקודה מתחתיה את הצליל חי"ת, כפי שהוא בערבית - מן הסתם, למלים שהגיעו עם האסלם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים