בתשובה לרותיק, 26/01/03 17:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''כל'' - תמיד בקמץ קטן, ולעולם לא בחולם, על-אחת-כמה-וכמה, שלא בחולם מלא. ולא ''בשביל זה'', כי-אם ''לשם-כך'', או ''לצורך זה''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר ה"כל" אינה חלק מסמיכות, היא מנוקדת בחולם. חידת טריוויה קלה לספרדים ובינונית לאשכנזים: איזו "כל" בתנ"ך מנוקדת בקמץ רחב? (כלומר, יש לקראה "Kal") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל" - *תמיד* בקמץ קטן. ובחולם - *תמיד* טעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה טועה. ב. אולי תנסה לפתור את החידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כמלה בפני עצמה (ולא בסמיכות) היא הברה סגורה מוטעמת, ולכן מנוקדת בתנועה גדולה (חולם). כאשר היא נסמכת למלה אחרת (כל טוב) היא מאבדת את ההטעמה (כלטוב כמלה דו הברתית מלרעית) ולכן מקבלת תנועה קטנה (קמץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Kal 'Atsmotay Tomarana - H' mi kamocha
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |