בתשובה לאסף שרעבי, 23/11/00 1:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מומחה להגירה ואני לא יודע איך בדיוק מגדירים את המכסות או קובעים את הקריטריונים שבעזרתם אדם מוכיח את יכולתו להשתלב בחברה ולתרום לה אבל אני יודע שמדינות רבות בעולם המערבי מחזיקות מדיניות הגירה כזו ואף אחת מהן לא מוצפת במיליוני הודים (אנחנו יכולים להוסיף ולדרוש שירות צבאי או לאומי גם מכל מהגר כתנאי לקבלת אזרחות). אני גם מניח שרוב אותם מיליוני הודים ומלזים היו מעדיפים להגיע למדינות שבהן רמת החיים יותר גבוהה מזו שכאן כמו מערב אירופה או צפון אמריקה. אני מסכים שעניין הפליטים הערבים הוא בעייתי אבל אם נדרוש שפליטים כאלו יעמדו בתנאים שכל מהגר אחר נדרש נפתור את הבעיה (לפחות עד להגעה להסכם כולל שבמהלכו תיפתר סופית גם בעיית הפליטים). קצת קשה בתור מדינה שמגדירה את עצמה כיהודית וגם מתנהלת כמדינה יהודית,לשכנע את האזרחים הערביים שבה שזו גם המדינה שלהם והם בעצם לא חיים תחת שלטון מדכא ומפלה. אם המדינה היא יהודית, הערבים שחיים בה לא שייכים לה ואז זו זכותם לדרוש אוטונומיה מנהלית תרבותי ומאוחר יותר הדרישה הזו תתפתח לדרישה להגדרה לאומית. כל עוד המדינה לא נותנת להם הגדרה לאומית (והיא לא הרי היא מדינה יהודית והם לא יהודים) הרי שהדרישה שלהם מוצדקת. אני לא רוצה שהילדים שלי יצטרכו להתמודד עם אינתיפאדה בגליל, ביפו, בחיפה וירושלים, רק בגלל שאנחנו התעקשנו להיות מדינה ''יהודית''. מה גם שיהדות היא דבר בעייתי היא עדיין לא החליטה אם היא עניין דתי, לאומי או אתני. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |