|
||||
|
||||
ייתכן ויהיו לי עוד דברים להעיר בקשר למאמר מעניין זה, אך בשלב זה אעיר רק לגבי פרט מסויים. הצורה ''ויאמר'' לצורך ציון העבר אינה שגיאה, והיא מעוגנת בכללי הדקדוק התקניים. האות ו' שמקדימה כאן את צורת העתיד נקראת ו' המהפך. במקרה זה היא הופכת את העתיד לעבר, אך אם נקדים אותה לצורת עבר היא תהפוך את העבר לעתיד , כמו ''ושמרת את המצוות . . .'' שבה הופכת צורת העבר ''שמרת'' לצורת עתיד ''תשמור'' (או אולי במקרה הזה צווי). מה שנכון הוא שהשימוש בו' המהפך שרווח מאד במקרא לא מקובל היום. |
|
||||
|
||||
מלבד זאת, ברצוני להוסיף על הערתך החשובה, כי לאחרונה קראתי ספר שעסק ב"שגיאות", כביכול, של ספר התנ"ך וכיוצא בזה. הספר ניתח מילים הנראות לנו כטעויות ויחד עם אנשי דת, הגיעו הכותבים-חוקרים למסקנה כי כל מילה ו"שגיאה", במקומה היא ויש לה ייעוד וכוונה. עוד דבר שברצוני להוסיף הוא כי גם לי לעתים צורמת שפה שגויה ואני נוהגת לתקן אנשים. לא בביקורתיות או התנשאות, אלא בכדי שיבינו כי חביתה משלושה ביצים, הם לעולם לא יוכלו להכין. וכלי התקשורת, אגב, הם המשלחים בנו הקוראים לעתים קרובות, שפה המוגדרת ע"י האקדמיה ללשון העברית כשפה תת-תקנית. עיתונים וקריינים רבים משתמשים במונח: בגלל ש... במקום המילה הנכונה: משום ש... כיוון ש... וכדומה. כפי שטוענים רבות כי התקשורת היא האשמה כמעט בהכל, אני מניחה כי לולא רוב סדרות הטלוויזיה, מגזיני הנוער ורוב שאר הכלים התקשורתיים המשתמשים בשפה עילגת ושגויה לא רק לפי חוקי הלשון אלא לפי חוקי המוסר (שמזמן כמעט ונגוזו במדינתנו), אולי ההשפעה על השפה העברית כיום הייתה חיובית. כוסית?! שרמוטה?! מה קורה לנו? שימו לב כי לא רק בני הנוער משתמשים במילים אלו, אלא אנשים מבוגרים, בוגרים, מכל מעמד חברתי.וזאת לא רמה, מה לעשות, אפילו אם שרמוטה, כמו שהבנתי, מקורה בסמרטוט, הקונוטציה המינית מרחיקה כל קשר בין נערה שנותנת לבין סחבה תמימה, עד כמה שהיא יכולה להיות כזו. לסיכום: שפה היא תקשורת, ובעולם שלנו (בעיקר בארצנו) התקשורת האישית, התקשורת הלאומית והתקשורת שתפקידה לבשר לנו חדשות, היא ממש אוויר לנשימה, גם אם האוויר מזוהם, חונק ויוצא לנו מכל החורים. אולי זה לא כל-כך משנה אם הצומת הוא זכר או נקבה, אבל יש כללים שה"עבירה" עליהם באמת קצת גובלת באיוולת. |
|
||||
|
||||
מה את מציעה לאדם המעוניין לכנות מישהי בכינוי "שרמוטה ?" באיזו אופציה תבחרי: - שישתוק - שישתוק אך שיסמן בידיו תנועות של שרמוטה - שיאמר "אתם יודעים, זו שמדמה ספת נוער" - שיאמר שרמוטה (במילעיל) - שיאמר: "נערה משוחררת זו עושה אהבים יותר מדי, לטעמי האישי" לפעמים, כאשר רוצים להגיד על מישהי שרמוטה עדיף להשתמש במילה זו ולקלוע למטרה מבלי ללכת סחור סחור. אם יש לך מסלול אחר לאותו אדם, הבא ונשמע אותו. |
|
||||
|
||||
מה רע ב: - רב-שגלית. - ב-חורה (על משקל ג-בר, איך שקוראים לגבר ששוכב עם המון נשים, שנחשב כמובן לזכותו, ולחובתן.) - משוחררת מינית. |
|
||||
|
||||
וניתן להוסיף עוד: - קולית ומדליקה. - עושה מה שבראש שלה. - לא שמה על אהלות מסוגם של בניזרי, חומייני והאפיפיור. - אחת שיוצאת מאזה גדולה(?). |
|
||||
|
||||
בתשובה השלישית כוונתך אהבלות? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ראשית, אדם שמעוניין להשתמש במילה שרמוטה אולי באמת כדאי לו שישתוק. שנית, במידה והאדם אכן בחר במילה כמבטאת את תחושותיו כלפי הבחורה המדוברת (מה עם שרמוט? שיהיה, גם כלפי הבחור המדובר),יכול להגיד נותנ/ת. מה קרה, נהינו פרחות? שרמוטה זאת מילה שאפילו לא מתאימה לשפת רחוב. אולי "נותנ/ת" זאת לא המילה הכי נאה, אך לכל הפחות היא בעברית, מה שגורם לי להרגיש כלפיה חיבה יתרה... |
|
||||
|
||||
כלומר, לדעתך כל שימוש במילה לועזית - בין אם אנגלית, צרפתית, לטינית או ערבית - הוא דבר רע? מה לגבי ארמית? לפחות המילה שרמוטה לא מקלקלת את השורש התמים "נתן", שהנה כבר מצטרף ל"ירד", שלא לדבר על "זין" במועדון המילים הלגיטימיות שקיבלו מובן מיני ומאז אי אפשר להשתמש בהן בלי שכל מיני דבילים יצחקקו סביבך... |
|
||||
|
||||
מן הארמית קיבלנו את "נפקנית". ויש גם סתם "משרכת דרכיה". אם כי מה פירושו של ביטוי זה? אינטואיטיבית, הייתי אומרת - נערה שלא מזדרזת לחזור הביתה, אלא לוקחת את הדרך הארוכה, עוברת היכן שהנערים עומדים על הברזלים :-) אבל זה בטח לא זה. אולי לשורש ש.ר.כ יש משמעות נוספת שמקבילה לס.ר.ח. |
|
||||
|
||||
שרוכים? (ראית פעם אחד הולך והשרוכים נשרכים אחריו?) ואולי לצמח השרך. ונפקנית מזכיר לי דדנית,אחת ששופעת. שופעת דוקא מילה מוצלחת. |
|
||||
|
||||
אה, נפלא - כמו שרך, שזרועותיו מתפתלות ומגיעות לכל מקום, כך הן דרכיה של הנערה הנלוזה ההיא. מאחד לשני וחו''ח. |
|
||||
|
||||
מדוע נלוזה? |
|
||||
|
||||
אה, אמרתי נלוזה? התכוונתי "אוהבת חיים". (זה גם כן סוג של משטרת מחשבות - "הפי.סי של הכל הולך"). |
|
||||
|
||||
אל תחשבי על כך כעל משטרת מחשבות. חשבי על כך כעל נוגדן הכרחי, למשטרת המחשבות הפוריטנית של הברית נגד מיניות בריאה... |
|
||||
|
||||
(לדני) אני מבינה שזה הזמן לאוורר את הספרים של ד.ה לורנס. (לא לדני) למה לא מחילים את התיאוריה של ע"ב על יחסי מין/היחסים בין המינים? |
|
||||
|
||||
כי אז, למשל, היה אפשר לשים את הפמיניסטיות הרדיקליות, מפלגת רע''ש והדתיים יחד בלי בעיה, בקטגוריה ''בדלנים''. פמיניסטיות מתונות, פוסט-פמיניסטיות, תנועת הגבר החדש ואנטי-סקסיסטים היו נכנסים יחד לקטגוריה ''משתלבים''. |
|
||||
|
||||
לא רק שם. בעצם יש סוג של ברית לא כתובה בין קיצונים משני הצדדים כמעט בכל תחום, שמונעים, מצידם, שינוי. |
|
||||
|
||||
נו, אז זה מספק יופי של הסבר לחבירה של הפמיניסטיות הרדיקליות לדתיים במקרים מסוימים, כמו שידור פורנו בערוצי הכבלים. |
|
||||
|
||||
כן, וגם אפשר לקחת את זה למחוזות נוספים - ועדי עובדים מול מנהלי ארגונים, קיצונויות פוליטיות, וכו'. |
|
||||
|
||||
אישית אין לי סימפטיה רבה ללורנס - אינני יודע, אין לך הרגשה, שהוא מזלזל בלי הפסק בכל דמויותיו כולן? קורץ לקורא ואומר לו, היי, תראה, אני יותר חכם מהם, נכון שהם טפשים, תראה כמה שהם אהבלים... אני יצרתי אותם אבל אני יותר חכם... לא בסטייל שלי. לעומת-זאת, אני בהחלט ממליץ לך לקרוא את "סאנין", של מ. ארציבאשב - ספר אדיר!! ובהחלט פקח את עיני בשבוע האחרון... אולי גם אכתוב עליו מאמר פה בקרוב. אח, הכותבים הרוסיים, הרוסיים... אין פלא שהעולים אינם מוכנים להתנתק מתרבותם הקודמת! אישית, נראה לי שאתחיל בקרוב ללמוד רוסית... |
|
||||
|
||||
נפקנית (מילולית) היא יצאנית (1). יכולה להיות שופעת או שטוחה. זה מה שצה"ל מנפק (כלומר, מוציא מהמחסן). ____ (1) ויצאנית היא פרוצה, שהיא, שוב מילולית, בערבית שרמוטה. |
|
||||
|
||||
צה"ל מנפק אותן בכל המידות? |
|
||||
|
||||
אני מניח שרק במידות הסטנדרטיות. במידות חריגות רק בהזמנה מיוחדת. וזה המקום להמליץ על ספרו של מריו ורגס יוסה "פנטלאון(1) ושרות המבקרות". ____ (1) קראתי אותו מזמן, ואני מקוה שזה אכן השם. |
|
||||
|
||||
פנטליאון? לא קראתי. |
|
||||
|
||||
לצערי לא מצאתי קישורים לנוסח העברי: http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/8420484113/qi...
Editorial Reviews Book Description Pantaleon Pantoja, a recently promoted army captain, is entrusted with a top secret mission to establish a prostitution service for the Armed Forces of Peru. As a faithful soldier, Pantaleon transfers to Iquitos in the middle of the jungle, to carry out his mission. His enthusiasm, however, endangers the very scheme he has put in motion. Thus begins this novel, which was published in 1973 and later made into a film. Vargas Llosa uses this theme to highlight the hypocrisy of so-called exemplary institutions and of the oldest profession in the world. The eternal debate between truth and lie, necessity and virtue, and the pernicious consequences of rigorous adherence to duty are the fundamental values of this satirical and extraordinary novel. |
|
||||
|
||||
פרסומת עצמית: (סיפור זה אינו מהמוצלחים שלי, ואפילו לא הצליח לעבור את הסינון הראשון לספר שבימים אלו נתתי לכל מיני חברים לקרוא לפני שאני שולח אותו להוצאות ספרים וכאלה. ראו הוזהרתם) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חנה - דווקא משום שאני מזדהה עם נטייתך(?) לטהרנות בשפה, אני חש חובה לעצמי לתקנך - אין "בכדי ש"... השימוש היחיד ל"בכדי" הוא עם חיריק בדל"ת, לציון "ולא בכדי", ברובד הפואטי של שפתנו. במקרה של "כדי", ניתן לעשות אחת משתיים: או לכתוב, בפשטות, "כדי", או - אם ברצוננו לסגנן זאת קצת יותר - "על מנת". וכעת, משסיימנו עם טרחנות נוקדנותנו, לעניין המרכזי - מוסר, פמיניזם, שוויוניזם וכיוצא באלה ירקות טריים ומעניינים, של הפוליטיקה החברתית של תרבותנו הישראלית המתחדשת. בעיני, *ה*בעיה *ה*מרכזית היא, שעדיין(!!) לא השתחררנו מתבנית-המחשבה הפגומה והחולנית, לפיה נערה "נותנת" ולפיכך "מתבזה", בעוד הגבר "לוקח" ולפיכך "וואללה, שיחק אותה!". ואני שואל: עד מתי? מתי סוף-כל-סוף נראה, מתי סוף-כל-סוף נבין, שמין הוא פעילות מהנה לכל העוסקים בו (טוב, אם אחד הצדדים אינו / אינה נהנה/ית, כמובן שמן הראוי לחשוב על להגיד זה לזו, וזו לזה, שלום ולא להתראות? כך, לפחות, לפי דעתי), לא משהו שנכפה ולא דבר-מה, הכרוך בניצול או ב"כיבוש" (וואלעק, מה הקטע בהגדרה הזאת? על מה אנחנו מדברים כאן - על אקט אהבה בין נער לנערתו, או על כיבוש מוצב צבאי? הרי זה מגוחך!) - שני בני-אדם (או יותר... למה לא, למה לא) מכייפים יחדיו כי בא להם, נקודה. אותי, אישית, עם כל העניין הרב, שאני מוצא תמיד בנושא מוצא-המלים, ממש לא מעניין כאן, האם "שרמוטה" מוצאה מסמרטוט, מתפוז השמוטי, או משארם-א-שייך; מה שכן מטריד אותי הוא, למה אנשים עדיין, בראשית האלף השלישי לספירה, בעידן הלוויינים והאינטרטנט, עדיין מתעקשים לראות ביחסי-מין בריאים ובאורגזמות נהדרות דבר מלוכלך ושלילי. הרי נגד זה בדיוק זעקו פרנק ודקינד, מ. ארציבאשב, א.ס. ניל וזיגמונד פרויד כבר לפני מאה שנה ויותר! |
|
||||
|
||||
יש "בכדי ש". הדוגמה המפורסמת ביותר מהספרות ההלכתית: אם יהודי עשה מלאכה בשבת, מותר לאחרים להנות ממלאכתו במוצאי שבת אם המתינו "בכדי שיעשה", כלומר: פרק זמן השווה לזמן עשיית המלאכה. |
|
||||
|
||||
לא נותר לי אלא להסכים עם דבריך. ____________ חלקית. |
|
||||
|
||||
''חלקית'' כיוון שהמילה שרמוטה עדיין נראית לי מאוד בוטה ומכוערת. ואני כמעט ומסתייגת ממילים בוטות. |
|
||||
|
||||
אכן, המילה שרמוטה הינה מכוערת ומגעילה וטוב שכך. לא תמיד מעוניינים לבטא משהו יפה, נעים וססגוני. לפעמים ישנו הצורך לבטא משהו מכוער בעזרת מילה מכוערת. הצורך של חנה לתאר משהו מכוער ומגעיל ע"י מילה יפה וחיננית הינו צורך מלאכותי המתאים לאקדמיה יותר מאשר לשפה ה"אמיתית", זו הנהוגה בפי רוב. המילה "שרמוטה" אינה באה לתאר בחורה השוכבת עם כולם. יש למילה זו ערך מוסף. ערך הכולל צדדים שליליים. דוגמא: "השרמוטה הזו כמעט נכנסה בי בצומת פי-גלילות". נו טוב, אולי בחרתי צומת לא טוב אבל הרעיון מובן. היום, כאשר אין (כמעט/לרוב) צד שלילי לבחורה השוכבת עם כולם/הרבה צץ הצורך במילה המקבילה למילה Bitch. המילה "כלבה" חלשה מידי. |
|
||||
|
||||
יש גם מילים שנשמעות בוטות ובעצם הן הרבה פחות מזה. למשל, לחרטט - מסתבר שהמקור הוא ערבי, ונגזר משמה של סכין הקיצוץ העגולה הגדולה 1 שבה מקצצים עשבי תיבול. הפועל הוא "לחרטט", ופירושו פשוט לעבור ולטחון שוב ושוב, לשגע את השכל. משום מה, עד ששמעתי את ההסבר הזה (בתוכנית של חיים כהן!), חשבתי שהמקור קשור להפרשות גוף. 1 מה שקוראים באיטלקית מצלינה, או משהו דומה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |