בתשובה לדורון הגלילי, 24/01/03 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה למדת לפני 30 שנה, אתה למדת בדקדוק לנקד. את זה לומדים היום באוניברסיטה. אתה למדת סביר להניח מהספר "דקדוק עברי שיטתי" של בלאו שהיום הוא קשה גם לסטודנטים. אתה למדת או למדו בזמנך את "מלחמה ושלום" כשהיום בקושי קוראים את אבא גוריו קטן המידות. נדרשת למאמצים גדולים יותר וזה היה אמור לפתח יכולת טובה יותר, גם אם לא הכול בא לידי ביטוי. דרך אגב, לגבי טווח הציונים, אני יכול לספר לך שבפקולטה למדעי הרוח קורה מה שקרה בבתי הספר. היום 90 אינו מספק, הציונים מרקיעים שחקים ונגרם זילות של הציון. אבל הפעם כבר אי אפשר להאשים את משרד החינוך אלא את המרצים. כך למשל גם אין ציון נכשל על עבודה. איך תכשיל מי שמילא 10 עמודים לפחות? הרי הוא עשה משהו. כך שהציון מתחיל בערך מ-70 והמשך התהליך כבר מוכר. אולי הפסיכומטרי הוא האשם בכול. משירד חלקן של הבגרויות בקבלה אולי ירד גם ערכן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. בראש המשרד קבעו פה אחד נשאיר את הכוח אצלנו ביד: הורידו ניקוד הוסיפו מיקוד וכך התרבו מצביעי הליכוד. 2. אלמלא היית מספר שאתה מורה ללשון הייתי שותק, אבל ה"זילות" נגרמת, לא נגרם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה "גורם" (לא "נגרם"!) באותו משפט בתגובתו של אור מתייחסת ל*נושא* המשפט, ולכן, ובצדק, בלשון זכר - "בקיצור, רעיון המיקוד לא רק שהוא אידיוטי, חסר ערך וגורם לזילות...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט בתגובה הרלוונטית( תגובה 123629)הוא "היום 90 אינו מספק, הציונים מרקיעים שחקים ונגרם זילות של הציון". מאיפה המשפט שאת ציטטת לקוח, ואיך לעזאזל "זילות" במשפט הזה יכולה להיות זכר- אני לא מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הוא העלה מהאוב את הפזמון החביב שפזמנתי ושכחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניכם צודקים. חשבתי שהגלובלי התייחס למשפט הלקוח מתגובה 123553. אפשר לקבל אצלכם שיעורים פרטיים א-טרואה? (אתם תלמדו אותי מה שאתם יודעים ואני אלמד אתכם מה שאני יודעת, עיסקת חליפין כדאית לכל הנוגעים/ות בדבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזבי הסמקה ועזבי שעורים פרטיים, רק ספרי לי מה הביא אותך לאותה הודעה ישנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תציץ בדוא''ל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי החברה כבר ראיתי נכשלים על עבודות. לא אצלי, ברוך השם, אבל ראיתי. אם כי אכן מדובר במיעוט שבמיעוט. הייתי רוצה לייחס את זה לכך שאנשים ממש טורחים להשקיע בעבודות שלהם. ממה שאני ראיתי - אמנם אין תמיד מתאם בין ציונים במבחנים לציונים בעבודות, אבל הכיוון של הסטייה שונים מאדם לאדם ונוטים להיות עקביים בקורסים השונים של אותו אדם. אני, למשל, בד''כ מקבל ציונים גבוהים יותר בעבודות מאשר בבחינות. עניין של סגנון למידה, זכרון ויכולת התנסחות - כאשר הדרישות לכל אחד מהשלושה הללו שונות בין מבחנים לעבודות. מה שכן, סטודנטים בחוגים ה''קשים'' יותר במדעי החברה נפגעים מחוגים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה שידועים בציונים הגבוהים להפליא שלהם. הפגיעה מתבטאת בכך שכמעט שאין סיכוי לתלמיד כלכלה או מדע המדינה להכנס לרשימת הדיקן, שנקבעת לפי העשירון העליון של כלל הסטודנטים בפקולטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, כל ילד בכתה י' של היום יודע את מה שלי אינו נהיר כלל, והא(1) ראיה: תגובה 124091 ______ (1) אולי צריך לכתוב הה ראיה? ע"פ אתר האקדמיה ללשון עברית, מלים שמקורן בארמית ומסתימות בתנועת a, אמורות להכתב בה"א בסופן, ולא באל"ף (לדוגמא: דוגמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהייתי צריך לכתוב "לדוגמה: דוגמה", אבל מה לעשות, גירסא דינקותא. (אופס...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ''הא'' היא מילה ארמית, לא מילה ''שמקורה בארמית''. לכן יש לכתבה באל''ף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |