 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתשובה למיץ פטל שאלת אותי איך להקים בית ספר ישראלי משותף. אפשר להציע כמה מודלים של בית ספר ישראלי משותף לכל הילדים, ואחת היא לאיזה מילאט שייכות משפחותיהם (על המושג "מילאט" ראו תגובה 121494). ביישוב נווה שלום, ליד לטרון, הוגשם מודל אחד. יישוב זה הוקם כפרי חזון שלום של נזיר נוצרי בשם ברונו הוסאר, והצטרפו אליו כחברים אנשים בעלי רקע שונה של דתות ושל עדות. מכיוון שיש בו משפחות יהודיות וערביות, הוקם ביישוב זה בית ספר שהכיתות בו מתנהלות בעברית ובערבית זו בצד זו. אחד המורים מלמד בעברית ומורה אחר מלמד בערבית. המקצועות השונים נלמדים בשתי השפות. אפשר לתאר מודל שונה במקצת, שאולי יקנה יתר נוחות למשפחות העומדות לשלוח את ילדיהן לבית הספר. במודל זה מאכלס בית הספר הישראלי כיתות מקבילות. באחת מהן מתנהלים הלימודים בעברית ובמקבילתה – בערבית. בית ספר (יותר נכון, אולפן) בדגם כזה הוקם מייד אחרי מלחמת ששת הימים בעיר העתיקה בירושלים. מחנך ותיק באולפנים לעברית (שמו קלמן, אך לצערי אינני זוכר ברגע זה את שם משפחתו), הקים אותו במנזר אחיות ציון בעיר העתיקה. היו בו שתי כיתות מקבילות: באחת למדו התלמידים עברית ובאחרת – ערבית. הלימודים התנהלו לפנות ערב ובערב, כי אלה היו השעות העיקריות שהתלמידים היו פנויים בהן. הכיתות היו מסביב לאולם נרחב, ובהפסקה הארוכה שבין הלימודים היו כל התלמידים משתי הכיתות מתכבדים בשתייה חמה ובעוגות. ההפסקה הארוכה עשתה את שלה ונרקמו הרבה יחסי ידידות בין התלמידים משתי הכיתות. בית ספר כזה, אפשר להקימו בכל יישוב שגרים בקרבתו דוברי עברית ודוברי ערבית זה בצד זה. הלימודים בו צריכים להיות בעלי תוכן אחיד לאורך כל הכיתות המקבילות. היסוד ההומני חייב להיות היסוד העליון במערכת הלימודים והחינוך. יש מקום ללמוד את עיקרי הדתות הגדולות בבית הספר, ואף חלקים מספרי הקודש שלהן, אבל זאת ללא הטפה לשמור אמונים לדת או לעדה שהתלמידים "שייכים אליה". יש אלמנטים משותפים לכל יושבי הארץ שלנו וזה צריך להיות היסוד המשותף. חג הנטיעות המקובל בבתי הספר העבריים הוא דוגמה לערך ישראלי משותף, אבל גם רוב החגים האחרים, בין חגי היהודים בין חגי דתות אחרות, מקורם בתופעות הטבע ועונות השנה, שהם משותפים לכל המין האנושי (הרחבתי על כך בספר "ציפורניו של אשמדאי", פרק רביעי). כל התלמידים בכל הכיתות צריכים ללמוד את שתי השפות במידת עומק ניכרת. אינני רוצה להאריך כעת, אף כי ברור שיש צורך בפירוט רב על פרטים שונים. מה דעתכם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש בחסך העז, שיש לי כתוצאה מחוסר הלימוד של הערבית באותה הרמה של העברית, בביה"ס. אם כי, עלי לשאול האם כוונתך ללימודי ערבית כאלה גם בבי"ס, שאינם נמצאים ליד ריכוזים ערביים. לגבי לימודי עיקרי הדת, האם ילמדו גם עיקרי דתות שאין להן ייצוג רב בארץ, כגון הבודהיזם, השינטו, הקונפוציאניזם, המורמוניזם, וכן הלאה? אילו יותר, אילו פחות, ומדוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כיתות מקבילות? מה רע במודל של נווה שלום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חג הנטיעות ייחגג בכיתות היהודיות, ובמקבילות הערביות יחגגו בו בזמן את חג ההצתות. דוגמא לשיתוף פעולה שלא היה כמותו מאז הסרט ''הילד'' של צ'פלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובפסח התלמידים הערבים ישלחו לערבב את הטיח ולבנות את אולם ההתכנסויות והתלמידים היהודים יקימו מחסומים בין כיתה לכיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסח הילדים היהודים יכינו מצות מדם של הילדים המתאבדים הפלשטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחנוכה הילדים היהודים עם מחנכם הדגול אביגדור אסקין יקריבו ראש חזיר בפתח מסגד אל אקצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים הפלשטנים ילכו באותה שעה לציר צלבי קרס על בתי כנסת. וחוץ מזה חזיר על הר הבית זה טומאה. אפשר לחילופין ללכת לשתות יין במסגדים הרבה יותר חינוכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יין שותים בפסח (לא בחנוכה) במחסומים. גם המסגד שם זה טומאה, טומאה בטומאה תרפא. ובסוכות אפשר להרוס להם בתים עם בולדוזרים, שיחוו מה זה לגור בסוכה שהיא משל לארעיות האדם כאן. לסכך מצוין ישמשו ענפי מטע הזית שעבר חישוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במועצה האזורית משגב קיים בית ספר דו לשוני. אינני תושב המועצה, ואינני בקיא בפרטים, אבל נדמה לי שמדובר בדגם דומה לזה של נוה שלום, בהבדל אחד מהותי: לישוב נוה שלום באו אנשים בעלי מודעות חברתית/פוליטית מסוימת, להוכיח את יתכנותו של דו-קיום יהודי ערבי. לעומת זאת המועצה משגב כוללת בתוכה יישובים קהילתיים עבריים (ונדמה לי שגם לאחר בג"ץ קציר אין בהם קבלה מסיבית, או אפילו ספוראדית, של תושבים ערבים), וישובים ערבים קטנים אשר המועצה האזורית "הוקמה מסביבם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו ביישוב קציר עצמו יש מספר משפחות ערביות (יש שני חלקים ליישוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, קציר הוא test case וחלון ראווה. (ואינו במשגב) כמה משפחות ערביות יש ברקפת? בעצמון? בצורית, בגילון? בכל הישובים היהודיים ברחבי המועצה האזורית משגב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הישובים שציינת לא הוקמו על אדמות שהופקעו מערבים לפני יום האדמה המפורסם? כי אם כן לא הגיוני שיפקיעו קרקע מערבים כדי לתת להם אח"כ לגור בישובים שיוקמו על האדמות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? הפקיעו קרקע מהערבים על מנת להקים ישובים על האדמות האלו? מאיפה בא לך רעיון העוועווים הזה? הקרקעות הופקעו לצרכי הצבא ("בטחון המדינה"). לאחר שהופקעו נזכר הצבא שהוא כבר לא זקוק להן, אלא שזה כבר היה מאוחר, מדי, שכן הפקעת קרקעות היא כידוע תהליך בלתי הפיך. מכיוון שנשארנו עם קרקעות שלא היה לנו מה לעשות בהן, אז רק בשביל שלא יתבזבזו, הוקמו עליהן הישובים האמורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייבים להודות שאילולא אותה הפקעה לא היה קרקע להקמת בית הספר הדו-לשוני המחנך לדו-קיום וסובלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מישהו שבנותיו לומדות בבית ספר זה. יש לציין קושי שעוזי אורנן לא מזכיר: התלמידים היהודים צריכים להשקיע הרבה מזמנם בלימוד ערבית, וההיפך, ועדיין, סביר שהישגיהם בכיתות שהלימודים בהן הן לא בשפת אימם יהיו נמוכים יותר, יחסית. יתרה מכך, הזמן המושקע בלימוד ערבית הוא זמן שהיה יכול להיות מושקע בלימוד יותר אינטסיבי של עברית, חשבון, מחשבים, וכו'; בימינו ההישגיים, שבהם הורים רואים בגן טרום-חובה הכנה ללימודי משפטים, גם זו בעיה. זו אולי לפחות חלק מהתשובה לשאלתה של אסתי מתגובה 123269 אגב, לכל אלו שהריצו דחקות על מנהגי החג של הילדים היהודים והערבים, לפחות פעם אחת זה לא היה מצחיק: התלמידים הערביים בבית הספר באים, בין השאר (אולי בעיקר?), מעראבה וסכנין, שני כפרים שהיה בהם אקשן באוקטובר 2000, ובית הספר היה צריך איכשהו להתמודד עם זה. ועוד אנקדוטה: לדברי המכר שלי, התלמידים הערביים שם באים מבתים הרבה יותר עשירים, בממוצע, מהיהודיים. זאת מכיוון שהיהודים שם הם רוב ילדי הישובים היהודיים במועצה1, ואילו בקרב הערבים בית הספר הוא מבוקש מאוד, ומעטים זוכים ללמוד בו. 1 שנדמה לי שהם בחתך סוציואקונומי מעל הממוצע ליהודים בישראל, מה שעושה את העניין למעניין עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובם המוחלט של התלמידים בביה''ס בנווה שלום, הם אינם בני המקום, אלא תושבי הישובים (היהודים והערבים) שבאזור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |