בתשובה למיץ פטל, 21/11/00 2:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניגוד למה שאתה רומז, התגובה המקושרת שלי לא טוענת שאני מכניס את כל השאריות לתחום של ''טור אישי''. אני יכול להבטיח לך שלצערי הרב אני נאלץ לדחות מאמרים רבים למדי מסיבות מגוונות. כוונתי באותה הערה היא שטור אישי הוא טור אישי - כלומר, צורת ההבעה האישית ביותר באייל. יותר חשוב - הקטגוריה הזאת נוצרה עבור מאמרים שפשוט לא מתאימים לאף קטגוריה אחרת. זה אחד. שתיים, ולפני שיוסי יתחיל לצעוק עלי, את כותרת המשנה אני מנסח (או העורך המחליף, במקרים מסויימים). במקרה הזה, אודה ואתוודה, עבודתי לקויה, ואני מתנצל בפני יוסי והקוראים. נא לא לחפש משמעויות מיותרות בשורה הזו, ששמה האנגלי הוא ''טיזר'', ולא בלי סיבה. אינני מסכים עם דבריו של יוסי, אך אני מאמין שיש מקום לאומרם. אני מאמין גדול בחופש הביטוי, גם אם הדברים הנאמרים הם כואבים, פוגעים, מעליבים - ואפילו אם הם מגמתיים. למעשה - חופש הביטוי נועד בעיקר עבור דברים שהם כואבים פוגעים ומעליבים. אם אומרים רק דברים טובים, לא צריך להגן על הזכות הזו... נראה לי מוזר קמעה שאתה מנצל את זכות הדיבור שלך כדי להתלונן על כי אדם אחר מנצל את שלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מגדיר את דבריי כ"תלונה". אני מוקיר ומחייב את עקרון חופש הביטוי. בוודאי אינני חושב שעורך האייל (והכוונה כאן איננה אליך אישית, אלא לתפקיד) יעשה טוב אם יקבע כשיקול-עריכה עיקרי את מידת ההסכמה שלו עם תוכן המאמרים (במיוחד במדור "טור אישי"), או אפילו את מידת ההסכמה של הקוראים (ככל שניתן להעריך אותה מראש). לא כל הפעלה של שיקולי עריכה, לא כל החלטה שלא לפרסם - הם פגיעה בחופש הביטוי. לא כשמערכת האייל עושה זאת, ולא כשמערכת הניו-יורק טיימס עושה זאת. פגיעה בחופש הביטוי מתרחשת, למשל, כשבית המשפט מוציא צו איסור פירסום. היטבת להבחין שהטענה שלי לא היתה כלפי הכותב, אלא כלפי העורך. אילו פירסם יוסי גורביץ את הדברים במסגרת תגובה באייל, מובן שלא הייתי מעלה את הטענה שלי. כלומר, המקרה כאן אינו מקרה "מוזר קמעה" של "אני מנצל את זכות הדיבור שלי כדי להתלונן על כי אדם אחר מנצל את שלו". ומהי הטענה שאני מפנה כלפיך? הטענה היא שהמאמר לא נערך בצורה מקצועית (למשל: הטיזר, השימוש בגוף ראשון רבים בגוף המאמר, וכעת מסתבר שגם העובדה שהכותב לא ראה את הנוסח הסופי לפני פרסומו (עניין הערות השוליים)). הטענה השנייה היא כבר לעניין מדיניות המערכת, וכאן אין כמובן "נכון" ו"לא נכון". זוהי הטענה שהמאמר הזה, גם אם היה נערך כהלכה, לא מכיל שום רעיון, תובנה או מידע חדש, והוא מדיף ריח של פרובוקציה צהבהבה. הוא מהבנאליים שבמאמרים שפורסמו כאן לאחרונה, אין לו ערך מוסף סגנוני או אחר, והוא איננו צפוי לעורר דיון מעניין. לכך התכוונתי ב"חוסר עניין לציבור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, האם תפרסם מאמר ברוח הרב מאיר כהנא באתר במסגרת חופש הביטוי? אם כן- מברוק. הזמנה לכל המסובבים. אם לא- גם יוסי גורביץ ראוי למחיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, מאמרו של יוסי אינו נוגד את החוק. מאמר כהניסתי, כלומר - כזה שיסית לפגיעה בנפש בערבים, מנוגד לחוק בישראל, ולכן לא אוכל לפרסמו. מאמרים בתחום החוק - כלומר, כאלו שקוראים להכרזת מלחמה על מדינות שכנות, כאלו שקוראים לטרנספר, או כל פעולה אחרת שאני אישית מתנגד לה - יתקבלו בשמחה ויתפרסמו. גם עם יוסי, אגב, אני לא מסכים. לפחות לא במקרה הנ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב*תגובה* שפורסמה באייל, כתב יוסי גורביץ: "כל זמן שהכיבוש לא הסתיים, יש לכל פלסטינאי זכות ו*חובה* מוסרית לחסל חיילים ולטבוח במתנחלים". (ההדגשה שלי) רק כדי שאדע: 1. האם, לדעתך, זוהי הסתה לפגיעה בנפש? 2. האם, להערכתך, הדברים מנוגדים לחוק בישראל? 3. האם התגובה לא נמחקה כיוון שמדיניות המערכת (ואחריותה) לגבי תגובות שונה מהמדיניות לגבי מאמרים? דובי, אני מיץטער שיוצא לי בזמן האחרון לעסוק בתגובותיי בעיקר באייל ובעורכו, במה שנראה כמו התקפה על המערכת שבאמצעותה אני מתבטא. אני עושה זאת דווקא מתוך הנחה שלמערכת האייל יש אתיקה מקצועית וליברליזם בשפע, כמו גם אוזן קשובה לביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון העומד מאחורי ''הסתה'' הוא טכני ביסודו, למנוע הפרה של החוק. מכיוון שככל הנראה דברי הכותב הללו לא ישפיעו על איש ללכת ולהרוג חיילים ומתנחלים, לא צריך להיות קטנוניים ולרוץ להגדרות היבשות בחוק. אולם מאידך, אני רואה טעם לפגם אמיתי במי שנכנס איתו לדיונים פרטניים סביב להגדרות מדוייקות של חוקים בין-לאומיים כאלו ואחרים. דיונים כאלו יוצרים הכשרה נפשית של אותם דעות מחרידות. כשדעה כזו נשמעת צריך להזכיר לכולם את מה שברור והוא שזו דעה חולנית היוצאת מנפש מוגלתית, והדיון היחיד צריך להתנהל סביב השאלה כיצד אדם מוצא את עצמו בשפל מדרגה שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? הדיון שעוררת על ברוך גולדשטיין מזכיר לך משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחזור לדיון ותגלה שהנימוק היחיד בו השתמשתי לחייב את המעשה הוא ''הקם להורגך השכם להורגו''. הטענה שלי היתה פשוטה והיא שאותם מתפללים היו בדרכם לפגע באותו יום. זאת ועוד, לו גורביץ היה כותב שמכיוון שעכשיו מלחמה מטבע הדברים נלחמים על ידי הרג ולא על ידי הפלת אתרי אינטרנט וזה סביר שכל צד יהרוג את השני, הדבר היה מעיד על חוסר אמונה בצדקת הדרך המאפיין רבים אחרים ולא יותר. העניין הוא שבהרשיעו את הצד הצדיק בכל הסיפור, שנלחם עם אוייביו בכפפות של משי, ומעט דוגמאותיו רק מעידות על הכלל שהם יוצאות ממנו, ובהצדיקו את הרשע, חשף לאילו כיוונים נפשו נוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהן, אם אפשר לדעת, ההוכחות שלך לכך שקורבנות גולדשטיין היו בדרך לפיגוע? ואם אנחנו כבר פה, כיצד ידע על כך גולדשטיין? ואם ידע, מדוע לא דיווח לכוחות הבטחון? ואם כבר הלך להרוג את הרוצחים לעתיד, מדוע לא לקח איתו כמה חיילים? מדוע לבש הרוצח מגיני אוזניים? מדוע הוציא פוליסת ביטוח חדשה, ימים מספר לפני שרצח? על מתבססת הטענה הנפשעת שלך, חוץ מאשר על ההנחה שכל ערבי הוא רוצח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחזור תקרא את טענותי שם. רמז: אני לא טוען שהוא זיהה במפתיע בשניה בה ירה איום, הוא בהחלט תכן את מעשיו כפי שהפוגרום שתוכנן על ידי אותם מתפללים ערבים היה מתוכנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אתה רק שוכח להזכיר שכבר דיברנו על זה שאם זה בכלל נכון (a big if) הוא היה צריך לפנות לרשויות (שהן אגב, לא כל כך מטומטמות כפי שניסית להראות) ולדווח, ולא לקחת את החוק לידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלו מאיתנו אשר אינם יודעים על איזה מאמר מדובר, האם תוכל להפנות אליו או לחילופין לחזור על נימוקיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, מר דורון, אבל ה"דעה החולנית" היא דעת רוב העולם כיום. האם יתכן שהדעה החולנית האמיתית, המעידה על נפש מוגלתית, היא זו הרואה ביהודים גזע עליון (או, במונחים יהודיים יותר, "עם נבחר")? האם הבחירה שלך במילים "על אנושיות" לתיאור היהדות נובעות, במקרה, מרעיון ה UBERMENCH, ששימש את הנאצים כל כך טוב? טול קורה מבין עיניך. עזוב אותך, מה קורה, טול בקתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל להתעלם מהעובדה שיש מבחר מכובד של עמים שהגדירו את עצמם בתקופות שונות כגזע עליון - כולל היפנים, הגרמנים, הסינים, היהודים ואולי רבים אחרים שאינני מכיר. עם זאת, המחשבה ש- "אנו עליונים על שאר האנשים" לא בהכרח מובילה לאלימות. תוצאה אפשרית אחרת היא המסקנה "עלינו לפרוש מהעולם הנחות שסביבנו ולהסתגר בתוך עצמנו". סוג נוסף של היות נבחר הוא האמונה ש-"יש לנו שליחות קולקטיבית בעולם" - למשל למען השלום. נראה שהיהדות כ-"דת נבחרת" דגלה עד למאה האחרונה בעיקר בגישה המסתגרת, אולם בשנים האחרונות עוברת יותר ויותר לפירוש האלים של "אנו עליונים ולכן לנו מגיע יותר (שטח, כוח) על חשבון האחרים". בתוך כך, היא מאבדת מעצמתה המוסרית כתוצאה מההתמקדות המתמשכת במאבקי כוח קטנוניים עם השכנים על אדמות והשפעה. לינק לקריאה מורחבת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, לא חשבתי שיצא לי להגיד כזה דבר לך, אבל אתה מתחיל להישמע כמו פטאי. טענה לפיה דעתך היא "דעת רוב העולם כיום" (מה שעל פניו אינו נכון), מבלי לטרוח ולהביא ולו דוגמה אחת נוספת למישהו שחושב כמוך (שלא לדבר על "רוב העולם")? u know better then that.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. יש הבדל במדיניות בין תגובות לבין מאמרים. אנחנו לא אחראים לתגובות. אנחנו יכולים להסיר אותן, מסיבותינו אנו, אך הסיבות הן לרוב טכניות (משלוח כפול של תגובה) או אסתטיות (קללות) ולא תוכניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, התעניינתי גם בתשובותיך לשתי השאלות הראשונות, כדי שאדע אם ההבדל הנ''ל הוא הסיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא יודע אם זה הסתה, אבל זה בהחלט לא מקובל עלי אישית. 2. אין לי מושג. בשביל זה יש לנו יועץ משפטי שאני מאמין שיתריע בפני אם יש משהו שלדעתו עובר על החוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |