 |
|
 |
||
|
||||
 |
כידוע, ישנה תנועה לא-זניחה של אנשים, הרוצים להקטין את כוחם של הפסיכיאטרים המחוזיים, לבטל את רעיון האשפוז הכפוי, ובאופן כללי לפעול לקראת disinstitutionalization. אני לא בטוח שהסיבות הן דומות, והמהלכים הרצויים דומים למהלכים שנעשו במקרה הבא, אבל כדאי אולי ללמוד קצת מסקנות ממקרה דומה בארה"ב, בשנות החמישים של המאה העשרים: אשמח אם אנשים בעלי ידע נרחב יותר משלי יוסיפו לדיון. הנושא עלה כאשר שאלתי לגבי מצב ההומלסים בארה"ב, ונאמר לי כי מספר לא מבוטל מהם הם סכיזופרנים או מאנים-דיפרסים. חיפשתי חיפשתי, ומצאתי את זה. כל הדיון בכלל התחיל מן הסיפור השני באוסף הבא: נשמע לכם סביר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
deinstitutionalization (וסליחה על ההפרעה...)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו הפרעה? תודה רבה. אני כתבתי ככה קודם, ואז תיקנתי עצמי, כי חשבתי שטעיתי. אוויל שכמותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן רבים מבין חסרי הבית לוקים במחלות נפש. רבים אחרים (עם חפיפה מסויימת) מכורים לסמים או לאלכוהול. הקשר הסטטיסטי הזה אינו מפתיע, והוא דו-כיווני. אנשים לא מתפקדים לא יצליחו למצוא עבודה, וימצאו עצמם חסרי בית. וחולי נפש קשים (סכיזופרניה, מחלה דו פולרית, בצורתם הסוערת) ומכורים הם פעמים רבים לא תפקודיים. ומצד שני, תנאים סביבתיים משפיעים על התפרצות של מחלות נפש בפוטנציה - וכאשר אתה חי ברחוב, התנאים הסביבתיים בהחלט מעודדים התפרצות של מחלות נפש, אם הנטייה הנפשית המתאימה קיימת מראש. מחקרים שונים מצביעים על הצורך בעזרה נפשית לחסרי הבית הזקוקים לכך, ומאידך על הקושי הטכני במתן עזרה כזו, הנובע מהקושי באיתור חסרי בית ומעקב אחריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלצתי כאן בעבר ואני ממליצה שוב על הסרט התיעודי המצוין "אשתו של יופיטר", בו אפשר ללמוד עוד על הקשר בין סכיזופרניה להומלסים. עוד קצת על הסרט אפשר לקרוא כאן (לינק אחד מיני רבים): הסרט הוקרן מספר פעמים בערוץ 8 ולדעתי אפשר למצוא אותו גם באוזן השלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בא לך לתקצר את הסרט כולנו נשמח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |