|
כמה הערות, הארות וההרות: 1. העבודה ויתרה על הבחירות. לפני מספר ימים תהיתי משדוע העבודה לא מעוניינת בממשלת אחדות חילונית. היום הסביר לי פרס שזה לא שהעבודה לא מעוניינת, כמו שזה בלתי אפשרי. "שרון לא ייפרד מש"ס," מרעים הפרס. כלומר: מה שהיה הוא שיהיה. חשבתי שמפלגת אלטרנטיבה לשלטון צריכה להציג תקווה, לא ייאוש, והתקווה של היום, של רוב מצביעי העבודה, היא אותה ממשלת אחדות חילונית שפרס קוטל בכזו חדווה. פרס מבקש שיצביעו עבודה כדי להקים "ממשלה רחבה ויציבה" בראשות מצנע. הלו? עם מי אתם מתכוונים להקים אותה? עם עמיר פרץ? 2. העבודה ויתרה על הבחירות. תשעה ימים לפני היום הקובע, וכל התכנים נעלמו. אין שחיתות בליכוד, אין מחדל הגדר, אין אבטלה. בכלל אין אבטלה בתשדירי העבודה. מדהים. מה יש? יש חזרה שוב ושוב על המסר חסר הטעם והדבילי, "לא נשב עם שרון". לא ראיתי תשדירים עם כל-כך הרבה חוסר דמיון כבר שנים. לליכוד לפחות יש את הנקדוה האדומה ואת האנשים מהרחוב. לעבודה יש שוטים ממלכתיים-עאלק של חמיצנע שראינו כבר אלף פעם. מטומטמים, נמאסתם. 3. בליכוד אין חדש, אבל זו הזדמנות לשאול שוב למה מתכוון האיש הזה שאומר, "אתה צריך לבחור ראש ממשלה. או שרון, או מצנע"? אולי לא אמרו לו שהחליפו את השיטה? או שהביאו אותו באותה מנהרת זמן שסידרו לביבי ולפרס (ולשולה?). 4. דווקא יהדות התורה שובה אותי בתשדירים. לא רק הדאנס החסידי הקופצני, אלא ההצצה המרתקת לחברה החרדית והגבול-חרדית, ממתנדבי זק"א לאורזי ארוחות החסד. "בלי חסד בסיסי אין חברה," אומרים שם. גילית יכולה לחתום על זה. 5. מצד שני, הרגיז אותי הסנדלר הש"סניק שבכה, "הבאתי שמונה ילדים, רציתי שאחד יצא טוב, אבל כולם יצאו פועלים." אם היית מביא רק ילד אחד או שניים, חבר, היה לך יותר סיכוי שאחד מהם יצא משהו. 6. חד"ש הביאו את גרייב כשחקן חיזוק. חבל רק שהם לא ממש ידעו מה לעשות אתו. הוא היה אמור לשכנע באיחוד עם טיבי. עדיף שישתוק ויבקיע. 7. בחזית המחאה, להבה דווקא הרשימו אותי עם התשדיר הפסיכודלי שהזכיר קליפים של פינק פלויד. וזעם סגרו מעגל, והסבירו לנו מה הם רצו כל הזמן: להפריד את ההון מהשלטון. ויש להם גם אתר באינטרנט. 8. אבל בניגוד לדובי, אני את פרס 'המפלגה המוזרה של 2003' נותן ל'אזרח ומדינה' (או המרקז הליברלי) שהטקסט המרתק שלה מכיל הפחדות קשות לא פחות מאלו של חרות ('השליטים מאשימים את האויב החיצוני. מחר יאשימו אתכם. מחר יהיה התור שלכם'.) ומצד שני משפטים פואטיים ובלתי ברורים בעליל, החל מ'יחד נעשה פרצה' שצוטט כבר וכלה ב'מחר לא יכול להתקיים' שהוא בפירוש חזון אפוקליפטי-מד"בי בשורה קצרה וחדה. צינקר, העם אתך.
6.
|
|