בתשובה לרבקה ירון, 18/01/03 14:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השיר אכן הוא מפגש אינטלקטואלי וחווייתי. אולם האפשרות האחרונה היא לא כזאת שניתן להתדיין עליה. ברגע שזה אישי זה לא ניתן לוויכוח ולכן מקומו אינו בדיון אלא במסגרת הצגת דעות חד צדדית. הפן השכלי של השיר וכן זה הפרשני והחושי הם אלו שעליהם ניתן להתדיין. הם יכולים גם מצדם לשנות את חווייתו של קורא אחר. לכן דיון שנערך כאן וכל דיון בכלל, חייבים להיערך במישור ה''ניתוח'' כי זה המישור היחיד האפשרי. אני נוהג לצרף למגע הרציונלי עם השיר הערה מופרדת על הרגשתי הבלתי אמצעית, כאשר זו אינה חלק מן הדיון ולמעשה אינה יכולה להיות. מה שכן, לפעמים התהליך הרציונלי נוטה לאייך או אף להחליף את המגע הרגשי, ולכן חשיבותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. "ה"שיר - וכוונתי: טקסט כלשהו המשויך לשירה - הוא, כדבריך, מפגש אינטלקטואלי וחווייתי. "ה"שיר. השירה. אני מסכימה לדבריך גם באשר לאפשרויות לטיפול בטקסט כלשהו - לדיון בו, להתייחסות אליו. אין מתווכחים על חוויות רגשיות. אין דנים בהן במסגרת דיון מעין זה, כאן. ב. באשר לניתוח טקסט - או יצירה כלשהי -, התייחסתי להיבטים אפשריים של "חדוות הניתוח", לפי דברי עוזב קיבוץ. אין לי דבר נגד ניתוח טקסט, או יצירה. יש לי התנגדות לקביעה קיצונית וגורפת. ג. בתגובה שלי ליושקו, לקראת סופה, ציינתי מה אוכל לומר באשר לטקסט המסוים מאוד, זה של ירון אחר, ושמו "חלון להשקיף דרכו". הדגש: על השיר "חלון להשקיף דרכו" של ירון אחר - זה שעליו ההתייחסות שלי מופנית גם כעת. שם התייחסתי לארבעה מישורים, ביניהם המישור החווייתי וזה האינטלקטואלי, ולשאלות שאוכל לשאול את עצמי בעקבות הקריאה שלי בשיר הספציפי. במישור אחרון זה, האינטלקטואלי - עליו מפנה אתה אותי -, שאלתי-כתבתי (וסליחה על החזרה): "האם קראתי טקסט שגירה את צרכיי בתחום, כו או לא? התשובה שלי: אין לי מושג. ברור לי שהמישור האינטלקטואלי היה בפעולה [...] באותה המידה, [...] לא היה זה [...] המישור הדומיננטי בתודעתי [...]." נראה לי שהתייחסתי באריכות יתר לנקודותיך. הסיחה עמך. תודה. רבקה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |