|
||||
|
||||
לא נראה לי שזה הטבע האנושי. עובדה שהיהודים נדחפו להרבה מקומות. כשהיה קשה במקום אחד הם הלכו למקום אחר. אתה דווקא נשאר במקום מסויים ונלחם עליו רק אם הקשר שלך אליו הוא מעבר להרגל ונוחות. צדק לא עניין אותך אף פעם? אני לא מאמינה! אין ספק שאין צדק אבסולוטי במובן שכולם יקבלו אותו. אולם יש צדק לפי העקרונות *שלך*. בשלב הראשון אתה צריך להיות צודק כלפי עצמך ועקרונותיך. בשלב השני אתה צריך לשכנע את העולם. לדעתי השכנוע של העולם בצדק שלך אינו מותנה בכך שהם יאמצו את עקרונותיך אלא בכך שתשכנע אותם ש*אתה* חושב שאתה צודק. כלומר קודם צריך שתתמודד עם הצדק הנובע מעקרונותיך ותהיה צודק לפיהם, ואחר כך תחשוב על איך לשכנע אחרים לקבל את הצדק שלך. הבעיה אתנו (ועם הטיעונים שלך), היא שאנחנו אפילו לא טוענים לצדק. יכולת ההבנה של העולם שאנחנו צודקים, אינה תלויה בכך שכולם יאמינו בתנ"ך, כשם שההזדהות של העולם עם הפלשתינים כ"צודקים" אינה נובעת בהכרח מקבלת האמת בטיעונים שלהם. רוב העולם כלל לא מתמצא בטיעונים הללו. אלא שהפלשתינים משכנעים בתחושת הצדק הסובייקטיבית שלהם בעוד שאנחנו לא מנסים אפילו לטעון טענות של צדק, אלא של כוחניות, וקביעת עובדות בשטח בלבד. גישה זו היא בהתאם לדעה המטופשת שאם הצדק אינו אבסולוטי, כלומר שכל העולם יקבל אתו פה אחד, אז אין זה צדק, ו"זה לא מעניין אותי". יוצא מכך שדווקא אלו שמחפשים את הצדק האבסולוטי חיים חיים בלי צדק... |
|
||||
|
||||
את חושבת שע"מ לשכנע את העולם שאת צודקת, מספיק שאת תשוכנעי שאת צודקת. לכן, אם למשל כולנו היינו דתיים מאמינים שמשוכנעים מעל לכל ספק שהארץ הזו היא שלנו בגלל שאלוהים הבטיח לנו אותה אז הכל היה בסדר. יש לי 2 תשובות לזה: א) העולם לא מתנהג כך ב) אני מאוד לא הייתי רוצה שהעולם יתנהג כך דוגמא טובה לזה היא הרצח מטעמי "כבוד המשפחה" שקורה לפעמים אצל מוסלמים. אני בהחלט מאמין שרוצח חושב שהוא צודק. אולם, לרגע אין לי כוונה להסכים איתו או להקל בענשו בגלל זה. להפך, לדעתי צריך להחמיר בעונש במקרה כזה, ע"מ להעביר מסר חד שזה אינו מקובל עלינו. גם האנשים שמבצעים את פיגועי הטרור משוכנעים שהם צודקים, אבל הפיגועים האלו בהחלט אינם מחזקים את מעמדם של הפלסטינאים בעולם. גם הטליבאן היה משוכנע שהוא עושה את דבר אלוהים על פני האדמה ולכן הוא צודק מאין כמוהו, ובכל זאת העולם התערב והשלטון הזה הופל. למעשה, אם תראי את הארצות שבהן השלטון הופל כתוצאה מהתערבות העולם (גרמניה הנאצית, הטליבאן, סרביה, דרום אפריקה) אז בכולן סיבת הנפילה היא לא בגלל שהשלטון בארצות אלו פקפק בצדקתו אלא להפך: בגלל שהם היו כל-כך משוכנעים בצדקתם הם חשבו שמה שהם לא יעשו יוכל לעבור בשתיקה. -------- יכול להיות שההבדל ביננו הוא שאני לא מאמין באלוהים אבל *כן* מאמין בצדק אבסולוטי. למשל, בעיני הריגת נערה בגלל שקיימה יחסים מחוץ לנישואים הוא בלתי מוסרי באופן אובייקטיבי ואבסולוטי ובגבולות הכוח שלי אני שואף שנגיע ליום שבו דברים כאלו לא יתרחשו על פני כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שניצה טוענת שתחושת הצדק האישית היא תנאי מספיק לכך שהעולם יקבל זאת, אלא שהיא תנאי הכרחי. ואם כך, התגובה שלך לא עונה לה. |
|
||||
|
||||
לפני שמדברים על העולם כולו, אולי לא מיותר להגיד כאן שמה שניצה אומרת, כשהוא מתורגם למערכת האמונות שלי, הוא שאין לי זכות על הארץ. מבחינה זאת היא ושייך יאסין נמצאים באותו מחנה. |
|
||||
|
||||
נכון, לדעתי אנשים שאינם מרגישים שייכים ליהדות יש *להם* בעיה עם הזכות על הארץ. לי כמובן אין שום בעיה עם זכותם של אנשים אלו על הארץ, משום שמבחינתי הם שייכים ליהדות, אפילו אם הם לא אוהבים זאת. השאלה היא איך *הם* מסתדרים עם זה. כלומר איך האנשים שאינם רוצים להיות "עם יהודי בארצו" מסתדרים עם הצדק של מדינת ישראל. זה באמת חשוב לברר, לפני שמתחילים לשכנע את העולם כולו. זה ששייך יאסין חושב משהו, לא משנה לי כהוא זה לגבי מחשבותי על הצדק והאמת. אני לא מבינה למה זה רלוונטי לך כאשר אתה עושה את חשבון הצדק שלך. מכל מקום לא נראה לי שאני ו"השייך הנכבד" רואים עין בעין את עניין הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |