 |
תודה על ההערות הנוספות. אני עונה לך כאן ועכשיו כי אני מניח שכבר לא תתייחס לתגובתי הקודמת לדבריך. בכל זאת, אשמח אם תוכל לתאר את החזון שלך לגבי מערכת החינוך, ולגבי המידה שבה אתה רואה את השפה כמחסום בפני שוויון.
אני מסכים שעצם ה*אבחנה* הפורמלית, אפילו אילולא נלוותה אליה *אפליה* פורמלית (ולא זה המקרה) נותנת לגיטימציה לאפליה חברתית.
אני חושב שהקניית מעמד סטטוטורי למוסדות הציוניים אסור היה לה להיעשות מבלי שמוסדות אלה יחויבו לעקרונות השוויון כפי שהם מופיעים במגילת-העצמאות (ולכן מן הסתם מוטב שלא הייתה נעשית). זה נראה לי הרבה יותר בעייתי מחוק השבות או מחוק האזרחות.
נושא הגיוס לצבא ממחיש שגם בהיעדר אבחנה בחוק, יכולה להתקיים אפליה ע"י הרשות המבצעת. האם אמנם יש לרכז את המאמץ בטיפול במה שנתפס כ"שורש הבעיה", דהיינו החוקים הנ"ל ורישום הלאום, ולא בטיפול באפליה בפועל, למשל בצורה של דרישה משר הבטחון לפקוד אזרחים לפי קריטריונים עניניים ולא עדתיים-דתיים? האם היית אפילו *מתנגד* לדרישה כזו, כל עוד החוקים הנ"ל תקפים?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש