 |
בתסכיתים של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מסופר על כמה רובוטים שחלפו ביעף על פני כדור הארץ וחיפשו עליו סימני חיים אינטליגנטיים. המכשירים זיהו משהו - יש שם כל מיני יצורים, אבל הם עשויים בשר. נו, בשר אנחנו מכירים - אי אפשר לצפות מהם ליותר מדי אינטליגנציה, אומרים הרובוטים, אבל אז מסתבר שדווקא יש להם כבישים ומכונות ובניינים - הם יצורים תבוניים! או אז מזדעק הקברניט: "Thinking meat?!"
אז כן, בשר יכול לחשוב. כשם שעכבר יכול לחשוב, ברמה נמוכה כלשהי, וכשם שעורב יכול לחשוב (ברמה קצת יותר גבוהה) ודולפין ושימפנזה - כולם יכולים לחשוב ולבצע פעולות שונות ומשונות ולהבין מושגים, אפילו מושגים מופשטים, כך יכול גם הבשר הנקרא אדם לחשוב. לא כל בשר, כמובן - הוא זקוק לחיווט מסוים. במקרה של החיים עלי אדמות, החיווט הדרוש הוא מערכת עצבים מרכזית, מה ידוע גם כ"מוח". קחי את גוש הבשר שהוא האדם החושב, תוציאי לו את המוח - והוא יפסיק לתפקד. גם אם תדאגי לכל מה שהגוף זקוק, תזרימי פנימה את כל מה שהגוף זקוק לו כדי להמשיך להתקיים פיזית, הוא לא יתפקד. לשם הדגמה - אם תוציאי החוצה את ליבו של אדם, אבל תחברי אותו למשאבה שתדאג להמשיך את מחזור הדם, האדם ימשיך לחיות, לחשוב ולתפקד. הברבי שלך לא יכולה לחשוב, כי אין לה מוח, בדיוק כמו שהיא לא יכולה לזוז כי אין לה שרירים או מנועים אחרים כלשהם. אם אני אומר - אני יכול להזיז את היד שלי כי יש לי נשמה! וכי נשמע שבשר מדמם יוכל לזוז מכוחות עצמו? הנה, יש לי בובת קן שלא יכולה להזיז אצבע. הוכחה! אבל אז אני ארד למטה למכונית שלי, אסובב מפתח ופתאום מנוע שלם יתחיל לפעום ולזוז, ואם אני רק אשחרר את המעצור שמונע מהרכב לזוז, וכבר הוא יתחיל להתקדם! ואם אני אחבר אותו למחשב שיודע לזהות את תוואי הדרך (וכבר יש כאלו), הרכב אפילו יוכל לנווט בעצמו. דמייני לעצמך שיום אחד תוכלי להכנס למונית, להגיד למונית עצמה את יעדך, והיא תביא אותך לשם, בלי שום נהג. איפה הנשמה שלה? אין לה, ובכל זאת היא יכולה לעשות כל מה שנהג המונית עושה כדי להביאך ממקום א' למקום ב' (למעשה, היא יודעת אפילו יותר - היא גם יודעת שאנחנו רוצים לנסוע בשקט, בלי שיטרידו אותנו בדעותיו הפוליטיות המזעזעות של הנהג).
אז כן, בשר יכול לחשוב, וגם מתכת תוכל לחשוב, אם נחבר אותה נכון. אם תרכיבי אדם שלם, כולל מוח, ותעבירי בו את הזרם החשמלי הראשוני הדרוש כדי להפעיל את המערכת - הוא יחיה ויחשוב. כן, זה מד"ב בימינו, אבל מסיבות טכניות, לא מסיבות תיאורטיות.
האב שלי היה אדם, והאב לפניו היה אדם, וכך עוד לא מעט דורות קודם, אבל אחד האבות לא היה לגמרי אדם - הוא היה קצת שונה, טיפה יותר שעיר, או טיפה יותר כפוף, או עם מוח טיפה קטן יותר. והאבא שלו - עוד יותר ממנו, ושלו עוד יותר, עד שאחד מהם בכלל לא היה אדם, הוא היה סוג של קוף, משהו בין שימפנזה לגורילה, סביר להניח, משום שהוא גם היה אביהם של השימפנזות, וצאצא למי שהיה גם אביהם של הגורילות. קשה לך להכיר בזה, אבל כמו שמצאת לנכון להודות בכך שהמדע צודק באשר למפץ הגדול, תאלצי להודות בכך שהמדע צודק לגבי האבולוציה.
רוצה הסבר איך יכולה העין להתפתח לאט לאט? תארי לעצמך יצור שהוא מעין צדפה - או שהוא פתוח, או שהוא סגור. הוא נסגר כשסכנה מאיימת עליו, ונשאר פתוח כשאין סכנה. איך הוא יודע אם יש סכנה? יש לו תאים קולטי אור עליו - יש להם שני מצבים: או שיש אור, או שאין אור. אם אין אור, אז זה סימן שמשהו מאיים עליו, והוא נסגר. אם יש אור - נפתח. למרבה הפלא - יש יצורים קיימים אפילו כיום שפועלים בדיוק כך. אז מובן שלפני שלכולם היו עיניים - היה לו יתרון אדיר על כל שאר היצורים. יצורים מתקדמים יותר כבר יכלו לדעת מאיפה מגיע אור - עוד שיפור ביכולת השרידה שלהם. משם הדרך לעין "מתקדמת" בסיסית כבר לא ארוכה במיוחד. ובכל זאת: על העין האנושית אפשר להוסיף שיפורים רבים - לא חסרים יצורים בעולם בעלי עיניים חדות הרבה יותר משלנו. למה הם זכו בחסד האלוהי ואנחנו לא? מה אכפת לו לתת גם לנו עיני נץ?
הטעות הבסיסית שלך היא בהנחה שדברים צריכים "להברא" במקום "להתפתח". העץ לא נברא, אלא התפתח מצורות חיים קדומות יותר. מכיוון שברור שיצור שאינו יכול להתרבות אינו יכול להתפתח בתהליך אבולוציוני, ומכיוון שיצורים בעלי יכולת התרבות מעבירים את היכולת הזאת לבאים אחריהם (או שהם נעלמים אחרי שני דורות, במקום אחרי דור אחד), מובן מאליו למה כל היצורים החיים יכולים להתרבות. אם לא יכלו - לא היו נמצאים כאן לאורך זמן...
אבל לא רק עצים התפתחו. גם התא הפשוט התפתח. כל אדם בעל ידע בסיסי בביולוגיה יודע שהתא מורכב ממספר חלקים נפרדים, בעלי יכולת התרבות עצמאית - הציטופלזמה, למשל, היא בעלת קוד גנטי נפרד מגרעין התא. מכאן ניתן להסיק שהתא המורכב שלנו מורכב ממה שפעם היו יצורים נפרדים ועצמאיים, ופשוטים הרבה יותר, שהתחילו בשלב כלשהו לעבוד יחדיו לרווחת כולם. להגיע מחומר דומם לחלקיקי התא הללו - זה כבר יחסית פשוט. והנה הסברנו כיצד יצורים חיים נוצרו במקרה. למה הם נוצרו? במקרה. כי ברגע שאחד מהם נוצר, שום דבר לא יעצור בעדו מלהתרבות ולייצר עוד המון כמוהו.
עניין ה"שכל ליצור זכר ונקבה" מזכיר לי שורה בשיר של הקראש טסט דאמיז: "איך זה שכל העצמות שלי מתאימות אחת לשניה?" איך? כי אם הן לא היו מתאימות, הוא לא היה מסוגל לחיות, שלא לדבר על לשיר. אותו דבר לגבי זכרים ונקבות וההתאמה המופלאה ביניהם.
אז, לסיכום, לי זה דווקא מסתדר יופי. ההוכחה שלך לא שווה גרוש, והיא מתבססת על מחקר מעמיק בערך כמו שהיכולת שלי להשתמש בטלפון מבוססת על מחקר מעמיק. מעניין לדעת איך נראה המבחן שלך במיקרופרוססורים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש