בתשובה לעוזי ו., 17/01/03 6:22
אין מקרא יוצא מדי פשוטו 121739
טלי • בתשובה לעוזי ו. יום ו', 17/1/2003, 15:30
ראשית, שיר אינו רק "חידה שצריך לפתור". לו רצה המשורר לומר - "סבתא שלי מכשפה ולכן יצאתי פסיכי", ותו לא, כפי שניסית לטעון, לא היה צריך לכתוב שיר.

שיר (ובפרט שיר לירי) מעביר לעיתים קרובות הלך רוח. המשורר כותב מתוך מצב נפשי מסויים או מנסה להעביר חוויה רגשית מסויימת. העניין בקריאת השיר אינה רק בזיהוי התוכן, אלא בקריאת הגוונים, בהשתתפות בחוויה הרגשית.

אחת הבעיות בשירה מקודדת מידי היא, שההשקעה הרבה בפיענוח (מה התכוון המשורר) גוזלת מהקורא את האפשרות להנאה האסתטית מן השיר (מה אני מרגיש כשאני קורא את השיר).

הפיענוח של השיר הספציפי הזה אינו מסובך ‏1. השאלה היא האם יש ביכולתך להפיק ממנו משהו שהוא מעבר להבנת העלילה. האם אתה מסוגל לחוות משהו מתחושת החידלון שמתאר הכותב, למשל; או האם בסיום הקריאה אתה מתייק את השיר במגירת החידות הפתורות, וממשיך הלאה.

‏1 אם כי עדיין אני חושבת שלא בחרת באפשרות הפיענוח הסבירה ביותר, עיין תגובה 121100
אין מקרא יוצא מדי פשוטו 122130
עוזי ו. • בתשובה לטלי יום א', 19/1/2003, 2:40
מתייק, אלא מה.
זה לא אומר שלא נהנתי לפתור את החידה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות