בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/01/03 13:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בזכות קריאתך לצבא אתה יכול למשל להתקבל כחבר באגודות קהילתיות ר' בג"צ קעדאן ולהשתתף בהיצע דירות של חלק מהחברות הממשלתיות, ר' בג"צ בורקאן שבו ביקש מוחמד בורקאן לחכור דירה (שהייתה בעבר בבעלותו לפני שהופקעה מידיו) ברובע היהודי בירושלים ונדחה. משיבה 2 בבג"צ הנ"ל (החברה הממשלתית לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ) פרסמה בהיצע המדובר כי המורשה להגיש בקשה לחכירה הינו: "או אזרח ישראל שהוא תושב בה ושירת בצה"ל (או קיבל פטור משירות בצה"ל, או שירת באחד הארגונים העבריים שמלפני 14.5.1948), או עולה חדש שהוא תושב ישראל". בנוגע לכלל אומר בא כוח משיבה 2 מר בן-זאב כי הכוונה הייתה ליהודים אזרחי ישראל בלבד. אם תחפש תמצא דוגמאות נוספות לאפלייה מוסוות במקומות אחרים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות שלך לא משהו. נראה שכדאי לרענן את זכרונך, לגבי שני המקרים: א. הדין נפסק לטובתם של בני הזוג קעדאן. ב. בורקאן לא היה אזרח ישראלי, אלא אזרח ירדני. לו היה, יכול היה לחכור; לא מפיו של מר בן-זאב אנו חיים. נציין שמקרה בורקאן הוא דוגמה מפורסמת לסוביודיצה, וכן לניצול פסול של בית המשפט כדי להשפיע על דעת הקהל. מדברי השופט חיים כהן שדן בעתירה: "דבריו של העותר נמצאו שקריים... מי שנשבע למרמה ונושא לשוא נפשו אינו נמנה על נקיי הכפיים וברי הלבב אשר בית משפט זה יחוש לעזרתו... אין פסול ביצירת דעת קהל אוהדת דרך העיתונות למיניה, לפני הפניה לבית המשפט. ברם, כאשר פונה אדם אל בית המשפט והעיניין תלוי ועומד להכרעה שיפוטית, יש בפניה אל כלי התיקשורת משום ביזיון בית המשפט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות שהבאתי לא היה עניינן לבקר או לנתח את בג''צ (הבאתי אותן מפני שהן רשמיות) שפסק בעתירה זו בצורה טובה (לאחר מכן התקילו הרשויות את בני הזוג קעדאן ולא אפשרו להם לגור בקציר בטענה של חוסר מגרשים או טענה דומה). הקטע שהבאת בעניין פסיקת השופט ח. כהן עסקו לא בבקשה לחכירה עצמה אלא בכך שהעותר בורקאן התחיל לבנות בית בישוב לווין לירושלים, ובכך שהוא ומשפחתו צולמו (ביוזמת פרו' אורנן) אורזים את חפציהם ונראה לפי הצילום כאילו הם מגורשים. בנוגע לטענתך בדבר אזרחותו של בורקאן, אמת הוא היה אזרח ירדני (אני באופן אישי חושב שלא היה מוצדק להפקיע ממנו את דירתו) אך אנו לא עוסקים בניתוח בג''צ זה, עוד פעם לא עסקתי בבג''צ אלא רק הבאתי דוגמאות רשמיות מפרוטוקולים והמקור הטוב ביותר לדוגמאות כאלו הוא בג''צ. אפילו אם בורקאן היה אזרח ישראלי הוא לא היה יכול להגיש בקשה לחכירה (קרא את החלק בדבר צה''ל והארגונים). אני מאמין כי התכוונת לכתוב השפעה על בית המשפט דרך דעת הקהל ולא להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למה שכתבתי: גם סוביודיצה (השפעה על בית המשפט דרך דעת הקהל) וגם השפעה על דעת הקהל דרך בית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע רצה מר בורקאן להשפיע על דעת הקהל דרך בית המשפט?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות שלו לא משהו כי הן מחפשות אפליה אישית בדין, וכזו קשה למצוא ועוד יותר קשה להוכיח. נדמה לי שהרבה יותר קל יהיה לו להוכיח אפלייה מגזרית, תוך שהוא מדגים שמדיניות הממשלה נקבעת פעמים רבות כך שהיא מפלה לרעה ישובים ומפעלים ערביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ענה לדב, שדיבר על החוק הכתוב. נכון שדב לא ענה לעניין בתשובתו אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל קצת לא למצוא את הידים והרגלים כאן. מי ענה לי ? על איזו שאלה לא עניתי לעניין ? אולי אוכל לתקן את המעוות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |