|
||||
|
||||
בקשר להומרוס, אנא ממך- מאסתי באנשים המביאים סברות קלושות כעובדות מוגמרות. ביקורת עצמית היא חלק חשוב מהחשיבה המעמיקה שאתה כלכך נלהב ממנה. כמו כן, שירה איננה ז'אנר. טקסט אינו מדיום, אלא מטריה. מדיום בא עם קונבנציות קליטה מסוימות- לטקסט אין כאלה, שלירה יש כאלה. ז'אנר בא עם הכוונה סגנונית או תוכנית מסוימת, כללית כפי שתהיה- לשירה אין כאלה. להצהרה שלך אין שום קשר לשירה, אתה פשוט מצהיר כי יצירות טובות לא יכולות להיות מובנות מאליהן. ביג פאקינג נביא בעירו. |
|
||||
|
||||
הבה ונביט על שיר קטן, לא משיריו הגדולים, אבל בהחלט מוערך ומוכר כחלק אינטגרלי מיצירתו, ויופיע בכל אונתולוגיה פסואנית: I have a terrible cold, פיסת חיים ותו לא. פיסת חיים מרגשת, משעשעת, כתובה נהדר ומעבירה אישיות בצורה מבריקה. אבל הוא איננו תוקף, איננו מתסער עליך בשאלות, אינו אופף אותך בלבול, אינו מעורר ב ך זעם. אולי אתה נשחקת עד כדי קח שאתה לא יכול בלי גרזן שישבור את הקרח, רוב הקוראים יכולים להתרגש אקטיבית מופי פסיבי.
And everyone knows how terrible colds Alter the whole system of the universe, Set us against life, And make even metaphysics sneeze. I have wasted the whole day blowing my nose. My head is aching vaguely. Sad condition for a minor poet! Today I am really and truly a minor poet. What I was in old days was a wish; it's gone. Goodbye for ever, queen of fairies! Your wings were made of sun, and I am walking here. I shan't get well unless I go and lie down on my bed. I never was well except lying down on the Universe. Excusez un peu ... What a terrible cold! ... it's physical! I need truth and aspirin. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |