|
||||
|
||||
כמובן שעצם קיומה של החוויה לא מעידה על איכות השיר (כתבתי כזה דבר?) פעמים רבות מי שמכיר רגש מסויים יוכל בקלות רבה יותר להבין את משמעותו כאשר הוא נתקל בו בלבוש אחר. ואולי אפילו, שיר טוב באמת יצליח להעביר את המסר גם לאלה שלא חוו את אותה חוויה מעולם. ועוד דוגמא יפיפיה (לדעתי) למתן משמעות לרגע חסר משמעות, לכאורה: בתי ועוגת תפוחים / ריימונד קארבר, בתרגומו של עוזי וייל, (הוצאת מודן 1997): היא מגישה לי חתיכה ממנה כמה דקות אחרי שיצאה מהתנור. אדים עולים מתוך החריצים, מלמעלה. סוכר ותבלין – קינמון – שרופים לתוך הקרום. אבל היא לובשת את המשקפיים הכהים האלה במטבח בעשר בבוקר – הכל נחמד – כשהיא צופה בי שובר חתיכה, מביא אותה לפי, ונושף עליה. המטבח של בתי, בחורף. עם המזלג אני גומר את העוגה ואומר לעצמי לא להתערב. היא אומרת שהיא אוהבת אותו. אין ולא יהיה גרוע מזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |