|
||||
|
||||
נער בן 16 שעובד בבייביסיטר, יש לו זכות על הכסף שהוא מרוויח. גם למי שקיבל ירושה יש זכות על כספו. אמנם אין מרשים לו לעשות בכסף כאוות רצונו, אבל אין לאף אחד זכות לקחת אותו ממנו. שלילה כזו של יכולת השימוש בכספו מופעלת גם עבור מי שחולה במחלת נפש. האם לו את מציעה להתיר הורות? |
|
||||
|
||||
לא, אבל אני בטח לא מציעה לאסור עליו הורות על פי חוק... זו שאלה די מיתממת. לאנשים שהם גבוליים, מפגרים, חולי נפש, או במילים אחרות חסרי יכולת לקבל החלטה לבד, מוצמדים אנשים האחראים לעזור להם להחליט. הרופאה של חולת הנפש תרשום לה גלולות, וכולי. זה ממש לא קשור ל"רשיון הורות". איזו תועלת תהיה מלקנוס מפגרת שקיימה יחסים והרתה, למשל? אנשים טיפוליים מקבלים טיפול וייעוץ. הדיון שלנו הוא על המסוגלים להחליט בעצמם. |
|
||||
|
||||
שלילת יכולת השימוש בכסף אינה מופעלת אוטומטית על כל חולה נפש מאובחן. קיימים סוגים רבים של מחלות נפש, ורק במצבים מעטים וקיצוניים (אשפוז כפוי למשל) נשללות באופן זמני זכויות הפרט הבסיסיות ובהן זכות זו. במקרה בו מוכח באופן עקבי ולמשך זמן מוגדר (ודי ארוך) שהחולה אינו מסוגל להיות אחראי לעצמו, ממונה אפוטרופוס לחולה, ורק במקרה כזה תישלל ממנו הזכות להיות אחראי לכספו לצמיתות. ובעניין הורות וחולי נפש כבר דובר, ובכל זאת: לא כל חולה נפש הוא אדם שאינו מסוגל להיות הורה. ישנם סוגים שונים של מחלות נפש ודרגות חומרה שונות. השאלה "האם להתיר הורות לחולה נפש" נגועה בסטיגמה לפיה חולה נפש הוא אדם שאינו שפוי=אינו אחראי למעשיו, ולא כן היא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |