|
||||
|
||||
לפני מספר חודשים שמעתי את"SEA CHANGE" לראשונה,בהחלט מצא חן בעיני,מרגש מאוד.אלבום זה התפרסם במהרה, סוחף, מסוג הדברים שגורמים לך לחשוב על יופי בצירוף מוזר של עצב,לזמן קצר מנתק אותך מעיסוקיך ומכניס לאווירה מלנכולית מלאת אור,משאיר חיוך על הפנים וציפייה להאזנה נוספת לו. ברור שאין טיפת דמיון בין"SEA CHANGE" לבין מה שנקרא "מוסיקה" ב-MTV,אבל בכל זאת קהל רב המאזין ל-99 FM וכמובן גם ל-MTV אהב את יצירותיו האחרונות של בק. אלבום זה של בק היה כדמות יפה, בעלת יופי שאי אפשר להתווכח לגביה,ברור שמבקרים רבים שכבר למדו לזהות את המוסיקה שתתפרסם,ידעו מלכתחילה שהאלבום נועד להצלחה בשל יופיו,וזה, שוב, בעיני מאזינים רבים. שינוי סגנון,זה דבר בלתי נמנע,המתרחש עם רוב האמנים בתקופה זו או אחרת,לדוגמא מטאליקה. נהוג לחשוב שאלה המתמידים עם סגנוננם הם הטובים ביותר,מה שלא תמיד ככה.השינוי המוסיקלי של בק חל,כנראה, בעקבות שינויים במצב רוחו,מה שבוודאות סיבה מספיק טובה לשינוי...ולא כפי שטוענים רבים ש"זה לא בק האמיתי"... ישנו דימוי הרב לניק דרייק, יותר מידי גדול.מה שאיכשהו מכעיס אותי. אז לכל מעריציו החדשים של בק:תקשיבו לא לבק של פעם,אלה למקור...ניק דרייק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |