 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנ אקצר מאוד אז ככה. ראשית אני רוצה לדבר על ההגדרה: זו לא דרשה ולא מאמר למשוכנעים בלבד. דווקא קהל היעד החילוני גרם לי לכתוב אתהמאמר. ברור שכל דתי יודע מה ההבדל בין "חפיפניקים" לסתם דתיים ובין "שבאבניקים" לחרדים" . דווקא העולם החילוני נתפש לבילבול. לטעמי הנושא הוא נושא מעניין- אני נתקל בבעיות של התמודדות עם חפיפניקים לא פעם ולא פעמיים ביום.ומעניין לנתח תהליכים מחשבתיים/פילוסופיים/חינוכיים של אנשים כאלו. שנית - מטרת המאמר היא הצגת נושא ודיון עליו, נכון שגם הצעתי פתרונות להתמודד עם הבעיה אבל זה לא הופך זאת לדרשה. אני מניח שכשנכתב דרשה התכונו יותר לשיחת מוסר. זו בהחלט לא אחת כזו. לא נורא. שלישית - ולו בשם הגיוון האינטלקטואלי,כיוון והמאמר ראוי לקריאה (לא קיבלתי תוכחות על הסגנון הקלוקל- אתם מוזמים לעשות זאת בדוא"ל) אני חושב שיש הצדקה. רביעית - השתמשו כמה פעמים במינוח "חרדי" עלי להדגיש- אני חובש כפיה סרוגה ולומד בשישבה תיכונית . אנני משתייך לציבור החרדי. מה הנפקא מינה? כיוון ואנני חרדי אני יכול הודות שהנוער הדתי-לאומי הוא נוער "חושב" יותר מהנוער החרדי ופחות חשוף לדמגוגיה של החרדים. מה לעשות ולצערי הרב הציבור החרדי ממעט בעיסוק במחשבת ישראל? ולכן רוב ההצגה החרדית של היהדות מלאה בדמגוגיה סופרלטיבים לכל חילוני התומך בטענותיהם ("המדען החשוב") ועוד כיד הבלאגן הטובה עליהם. לכן יש חשיבות לדעת מיהו הכותב ולכן גם כתבתי שורה אחת במקום שנועד לביוגרפיה. שבוע טוב וחנוכה שמח. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |